תועפות ראם רמג

כאן הוא ט"ס וצ"ל אחר סימן רמ"ג ולכן מחקתיו כאן והגהתיו בסמוך.

ולא תקבל כו' פי' רבינו הלאו דלא יהי' לך כמש"כ הרמב"ן בפי' התורה ובהשגותיו לסה"מ ל"ת ה' שהוא מניעה בע"ז מהמקבלו עליו באלוה ולא יאמר לו אלי אתה עיי"ש וזש"ר כאן ולא תקבל אלהות שהם מעשה יוצר דכתיב כו' לא יהי' לך וגו' אך הביא אח"כ המכילתא שכ' למה נאמר והלא כבר נאמר אנכי ה"א כו' עד שדרשו לא יהי' לך נאמר על המקיים ע"ז בביתו וברשותו כן הוא לפי' רבינו במכילתא משא"כ להפי' ששמע דרשו במכילתא לא יהי' לך על המקיים בשם ע"ז אולם כ' רבינו אחר דברי המכילתא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ור"ל דפשוטו של מקרא הוא כמש"כ בראש הסימן ולא תקבל אלהות שהם מעשה יוצר ואי משום קושיית המכילתא למה נאמר והלא כבר נאמר אנכי ה"א ע"ז כ' רבינו לתרץ לפי פשוטו לפי שנאמר אנכי ה"א למדנו כו' אבל שלא לשתף דבר אחר עמו לא למדנו לכך כתיב לא יהי' וגו' שלא לשתף דבר אחר עמו [כצ"ל כאשר הגהתי והמעתיק דלג מן שלא הראשון לשלא שלאחריו] וסיים רבינו אח"ז ואעפ"י שבקבלת [כצ"ל] אלוהות אחרות יש סקילה כו' והיינו לפמש"כ בפשוטו של מקרא ור"ל וא"כ אין מקום למנותו בוי"ו השלישי בין הלאוין אך הואיל ופי' במכילתא במקיים ופירשנוהו בלא ישמע והיינו לפי הפירוש ששמע כללתיו בחייבי לאוין ור"ל בעמוד הזה עמוד הששי דמיירי באיסורים הנעשים בדיבור ואדם נעשה רע לשמים ולא לבריות ולהפי' שפי' רבינו בהמכילתא שלא יתקיים בביתו וברשותו שייך ג"כ בחייבי לאוין אך לא באיסורי דיבור כנ"ל פי' המשך דברי רבינו בכל הסימן ובנדפס סי' ס"ג חסר פי' המכילתא גם חסר שם מש"כ כאן ואעפ"י כו' עס"ס. ודע דלפנינו במכילתא ליתא תיבות והלא כבר נאמר אנכי ה"א ולכן פי' בברורי המדות שם למה נאמר לשון לא יהי' ולא נאמר לא תעשה ועיין בסמ"ג לאוין א' שכ' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ומלשון על פני דורש במדרש כפשוטו שאסור לשתף ש"ש וד"א וזהו מה שאומר שם אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובפד"מ [ס"ג א'] שאומר שם שכל המשתף ש"ש וד"א נעקר מן העולם שנאמר בלתי לה' לבדו המקרא ההוא בא לעונש וזה לאזהרה עכ"ל הסמ"ג ונראה לי דהסמ"ג לפרש דברי רבינו היראים בא מש"כ היראים ואין מקרא יוצא מידי פשוטו היינו מלשון על פני דורש הרא"ם במדרש כפשוטו שאסור לשתף ש"ש וד"א ועיי"ש בביאורי מהרש"ל ואף שלא נזכר שם בסמ"ג זכרון הרא"ם בספר יראים מ"מ אין לומר דתיבות ואין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא לשון המכילתא וליתא במכילתא לפנינו ולשון היראים הנדפס ולפי פשוטו נראה לי לפי שנאמר כו' ודו"ק וברביד הזהב פ' יתרו ד"ה על פני כ' בזה"ל על פני במכילתא וכ' הסמ"ג לאסור שתוף ותימה. דבגמרא סנהדרין דס"ג מייתי לה מדכתיב פ' משפטים בלתי לה' לבדו ואפשר דכאן כתב לך לדיוקי דב"נ אין מוזהרין על השיתוף עכ"ל והנה מש"כ ותימה צ"ל ותמה דהא הסמ"ג הקשה זה "ואפשר" שכ' הרה"ז הוא תירוץ לקושיית הסמ"ג וגם נראה מדבריו דעל פני לאסור שיתוף הוא במכילתא ובאמת לא נראה כן מהסמ"ג והיראים.

כבר ת"ל לא יהי' לך. שמעתי כו' ישבע בשם כו' כצ"ל ונראה לפרש דלפי הפירוש ששמע שלא ישמע בשם ע"ז יתפרש מ"ש במכילתא שלא יקיים פי' כמ"ש במשנה דסנהדרין ס' ב' והמקיים בשמו שפי' נשבע מתרגם מקיים כפרש"י שם והמקיים בשמו. שבועה כו' וע"ז תמה רבינו למה נאמר והלא כבר נאמר ל"י על פיך וכמו שדרשו ע"ז בסנהדרין ס"ג ב' ולכן פי' רבינו כוונת המכילתא לא יתקיים מנין דהיינו למשהה ע"ז בביתו וברשותו ועז"א לא יהי' לך: