תועפות ראם רכט

בנדפס דלגו מן בא"מ זה לאלו מציאות הסמוך אח"כ וחסרו מה שבינתיים.

בעליו לשם אלא החמור כצ"ל ואף שהתוס' בב"מ ל"א ב' ד"ה אבל פי' אין בעלים עמו היינו שהוא זקן או חולה ועיי"ש במהרש"א אבל הפנ"י שם כתב לפרש שלא כדברי התוס' וזהו דעת היראים.

סי' קס"ח כהן והיא כו' כצ"ל והוא דלא כהר"ן שכ' כיון דאיכא בפריקה צער ב"ח אפי' בטל מן הסלע חייב בחנם אלא כמש"כ הרא"ש פ"ב דב"מ סי' כ"ח ומש"כ כאן תיבת פטור אחר במציאה הוא מיותר ובנדפס ליתא גם יש כאן קיצור מבנדפס וכן הגי' שם וכאשר פטרנו זקן כו' מתעלם מיפטר נמי הכא בפריקה וטעינה דילפינן מינייהו ועוד בטעינה כתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ובפריקה כתיב כו' וכפי הנראה יש כאן דלוג מן מתעלם הא' למתעלם הב' ועיין בשו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם ז"ל סי' קס"ח שכתב שם ואני בעניי אומר דל"ק דגבי פריקה נמי כתיב וחדלת פעמים שאתה חדל הא כיצד זקן ואינה לפ"כ והוא מבואר בדברי היראים.