תועפות ראם ריא

שמשנתו קב כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.

וקרא צ"ל מקרא.

ואינו נוהג לא יוכל לשלחה אלא בנערה כו' הנערה נערה מלא דבר הכתוב ואמר ריב"ח המש"ר על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט כו' כצ"ל [הגרא"ד שליט"א] ובסמ"ג עשין נ"ה כתב וא"ת עד שיוציא על הנערה שנאמר והוציאו את בתולי הנערה נערה מלא בה"א דבר הכתוב שאל"כ אפי' קטנה במשמע ובספרים שלפנינו אינו כן וכבר העיר ע"ז הכ"מ על הרמב"ם פ"ג מהל' נערה ה"ב ומן ואריב"ח כו' עד ותניא נערה מאורסה חסר בנדפס.

בכ"י ריקה פה שורה שלמה ויש להשלים עפ"י הגמ'. המעתיק. וכצ"ל א"ר אחא תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה דכיון שבא כו' כ"ה ע"פ הירושלמי רפ"ג דכתובות ועיין בתוס' דכתובות מ"ד ב' ד"ה המוציא כדברי היראים ועי' להרמב"ן במלחמות.

ותנן כצ"ל.

דבוגרת צ"ל דגיורת וכ"ה בנדפס וז"ל שם וטעמא דגיורת דכתיב כי עשתה נבלה בישראל ולא גריס ע"כ. אולם כאן ניתוסף בכת"י דברים הרבה עד עבר ושלחה כו' דקשה לי' לרבינו מ"ש הכא דדרשינן בישראל ולא גרים ואילו לענין בכורה דכתיב [במדבר ג' י"ג] כל בכור בישראל לא ממעטינן גרים וזש"ר כאן וטעמא דגיורת כו' בישראל וגו' ולאו גרים כו' ור"ל במה שהוסיף תיבת וגו' דכוונת דרשתם הוא מדכתיב כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ומזה נתמעטו גרים דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וזו אין לה אב וזה שסיים רבינו אבל מישראל לא ממעטי גרים כו'.

גוים כצ"ל [הגרא"ד].

זרע בית ישראל דקדושין [ע"ח א'] ובנ"י דסנהדרין [פ"ו א'] וזרע בית כו' כצ"ל ועיין לעיל סי' קע"ו ומש"ש: