תועפות ראם קצט

עברים בנדפס ליתא ונכון דזה מפורש בפסוק בני ישראל.

חסר ובנדפס הגי' שמעבידו עבודה שהיא קשה לו ואינו לכבודו ולימד בפרך זה מדכתיב ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך ותניא [סוטה י"א ב'] שהיו מחלפין מלאכה עבודת כו' וכ"ה בסמ"ג לאוין קע"ד ובהגמ"י פ"א מהל' עבדים ה"ו כ' שם בת"כ ילפינן פרך מפרך האמור במצרים תניא בפרך שהיו מחליפין כו' ובעניי לא מצאתי זה בת"כ ודע דבת"כ חשיב עוד שלא יאמר לו עדור תחת הגפן עד שאבא והסמ"ג והיראים לא זכרו זה ומזה סייעתא למש"כ הלח"מ שם בביאור ד' הרמב"ם דבברייתא דת"כ מפרש בפי' דפרך שני עניינים חלוקים הא' שמעבידו בדבר שא"צ לו הב' שמעבידו בדבר שאין לו קצבה שזה ודאי צער הוא לו כיון שאין נותן לו קצבה ממלאכה עיין בדבריו וכ"כ בס' התו"ה בהר סי' פ"ו וכיון שהיראים והסמ"ג זכרו מתחלה האופן שמעבידו עבודה שהיא קשה לו כו' לזאת לא העתיקו אח"כ מהת"כ כ"א אופן שמעבידו בדבר שא"צ לו ותו ל"מ: