תועפות ראם קצ

ת"ל לא תשא פ"ד ולא כו' כצ"ל [הגרא"ד].

בבושתו פי' אלא אזכנו ולכשיצא חוץ אומר לו תן לו שאתה חייב לו כ"ה בספרי דברים פי"ז ועיי"ש בספרי דאסמכוה אקרא ת"ל כקטן כגדול תשמעון ולדברי הת"כ שכ' רבינו י"ל דמבע"ל כקטן כגדול תשמעון לכדר"ל סנהדרין ח' א' שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה לאקדומי' עיי"ש ועיין בחינוך מ' רל"ג שכתב והזהירונו ג"כ שיהא חביב עלינו דין של פרוטה כדין של מאה מנה לדון אותו לאמיתו עכ"ל. והנראה שהחינוך מפרש מ"ש בגמרא דסנהדרין שם למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקי פשיטא רצונם לומר בלאו דברי ר"ל הוה ידעינן לה מפשטיה דקרא ולענין מאי מיבעי' ליה לר"ל לומר שיהא חביב עליך כו' ואי בלאו דברי ר"ל לא הוה ידעינן פי' של כקטן כגדול דהיינו דין של פרוטה ודין של מאה מנה א"כ לא הו"ל לר"ל למימר אלא דין של פרוטה כדין של מאה מנה ותו לא ומה זה שאמר ר"ל שיהא חביב עליך מש"ה אמרו לאקדומיה שר"ל דקדק מדכתיב ברישא כקטן והדר כגדול ועז"א שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה להקדימו אם בא לפניך קודם הדין של פרוטה ובזה יתיישב דברי הטוש"ע חו"מ סס"י שכתבו ואל ישים חילוק בין דין קטן לגדול אלא יהא בעיניו דין של פרוטה כדין של מאה מנה והקשו הב"ח והט"ז הלא בגמרא אמרו ע"ז פשיטא והשתא כיון דפשיטא היא לאיזה צורך כתבוה הטור והמחבר עיי"ש בדבריהם ולפמש"כ א"ש דקושיית פשיטא אינו אלא על דברי ר"ל אבל פשטיה דקרא הכי הוא והוא דלא כהסמ"ע שם סק"י שהשיג על הע"ש שכ' דילפינן לם מכקטן כגדול תשמעון ע"ש והסמ"ע לטעמי' שכ' בפרישה על מש"כ הטור ואל ישים חילוק כו' וז"ל כן הוא פשוט להגמרא כו' בלא קרא כו' ועל דעת הע"ש אינו כן וכנ"ל: