תועפות ראם קפד

בדפוס ואפי' אומר בלבו כו' אודה לו כו' המשפט והאמת מיד בעשותו לחלוק כצ"ל. [הגרא"ד].

יהא אדם רשאי כצ"ל וכ"ה בנדפס ואפשר דרבינו כ' בדיוק לחלוק עליו לאפוקי דרך שאלה דיכולין לענות כמש"כ התוס' בסנהדרין ל"ו א' ד"ה די"נ ובזה יישב הווי העמודים תמיהת המל"מ בדרך מצותיך ח"ב שאם כבר דיבר המופלא וכי יענו חביריו אמן בע"כ ויטו את הדין ובס' מעה"ח כ' לתרץ שאם התחיל המופלא אסור לענות אחריו וזה שהוא מופלא עומד במקומו וחוזרין ומתחילין מן הקטן. ודעת רבינו כפי' הב' שבתוס' סנהדרין שם דלא תענה על רב בדיני נפשות כתיב ולא בד"מ והרמב"ם בסה"מ מ' רפ"ג ובחיבורו פ"י מהל' סנהדרין ה"ב כתב ובכלל לאו זה שלא יחזור המלמד זכות בד"נ ללמד חובה שנאמר לא תענה על ריב לנטות וכ' ע"ז המעה"ח אמנם לא נמצא זה בגמרא ולא במכילתא עכ"ל אמנם זה לשון המכילתא משפטים פ"כ אזהרה לדיין שלא יטה אלא לכף זכות שנאמר לא תענה על ריב ואינו מובן ופי' הפנים יפות שהוא משאחז"ל בדיני נפשות המלמד זכות א"ח ומלמד חובה כדתנן המזכה אומר אני מזכה במקומי והיינו דאמר לא יענה על ריב לנטות לחובה וא"כ הרי מבואר במכילתא דינו של הרמב"ם ועיין להלן סי' תמ"ד בביאורי אות ה'.

לנטות הא כיצד. בנדפס ליתא וכתוב שם להטות לא כהטייתך כו' ולשון המשנה ריש סנהדרין ממשמע שנאמר ל"ת אחרי רבים לרעות שומע אני שאהיה עמהם לטובה א"כ למה נאמר אחרי רבים להטות לא כהטייתך כו' וכצ"ל. [הגרא"ד].

מיהו אין כו' כ"ה בנדפס.