תועפות ראם קפ

כנראה דלג הסופר בכ"י פאריז סי' קע"ט. המעתיק. ועיין להלן סי' רי"ג משכ"ש דצ"ל סי' קע"ט גר לא תונה. והוא בנדפס סי' נ"ב עיי"ש כל הסימן ואח"כ צ"ל סי' ק"פ לא תונו איש את עמיתו הזהיר כו' והוא בנדפס סי' נ"א.

לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה לא יאמר לו פה כו' כצ"ל. שם חדש. וכן צריך להגיה בסמ"ג לאוין קע"א.

שמראה פנים רעים כצ"ל. [הגרא"ד].

ר' יהודה אומר אף כו' כצ"ל ועי' ח"א מהרש"א פסחים קי"ב ב' ומה שסיים שם ויש לחלק י"ל דר' יהודה איירי בשעה שאין לו דמים והוא אינו רוצה ליקח כמבואר בת"כ בדברי ר"י אבל בפסחים שם מיירי אף שרוצה לקנות דהוי חה"ש בת"ת אם לוקח בלא דמים כדאי' ביומא דפ"ו וכ"כ בהתו"ה לת"כ שם.

להונותו כצ"ל וכן בסמוך צ"ל כן.

פי' גייפא שטייא פי' אחר בן גויה או בן שפחה פי' אחר גערת שמתא כדאמרינן כו' כצ"ל וכ"ה בסמ"ג שם. ובנדפס חסר הפי' האמצעי ועיין פרש"י מגילה שם. ובטו"א דקדק אהא דמותר לבזות את אמו אע"פ שהיא צנועה וכשירה וכתב דרב אשי לטעמיה אזיל בסנהדרין נ"ב א' וכ"כ הערוך ערך סן ועיין מג"א סי' קכ"ח סקס"ב ובשילהי מס' סוכה ובנדרים ס"ד א' ר"ן ד"ה ר"א.

ואמר ר' אמי [שבת מ' א'] האי מאן כו' לפנינו שם אמר רבא ובנדפס ובסמ"ג שם איתא ואמרינן נמי ואולי גם כאן נתהווה בטעות ר' אמי [הגרא"ד]. מיהו בנדה י"ג ב' גבי המקשה עצמו לדעת ר' אמי אמר נקרא עבריין ואפשר דדוקא בזה אמר ר' אמי נקרא עבריין ועיין נדה י"ב א' שר' אמי אומר שם כל המקיים דברי חכמים נקרא צנוע ועיי"ש בדברי רבא ועיין בס' כלילת המנורה מערכת העין אות א'.

במדרש מנין ההונה אותך כו' וכ"ה בסמ"ג לפנינו אבל בהגמי"י פי"ד מהל' מכירה הט"ו כתב ע"ש ס"ה בשם המדרש שאם הונה עצמו אתה רשאי להונהו ועיין הגהת רמ"א לחו"מ סי' רכ"ח סעיף א' ובסמ"ע שם סק"ד ולא ראה דברי רבינו פה שכתב פי' כיון שהונה אותך ה"ה עבריין כו' ומבואר כהעיר שושן וכ"כ בס' חפ"ח כלל י' בבאר מים חיים אות ל"א ומה שהקשה שם הסמ"ע מ"ש אם הונה אותך יותר מאם הונה אחרים לק"מ דאם הונה אחרים צריך לדון בדבר עם מי הצדק ואסור לדון אותו לעבריין עד שיתברר היטב שהונה לאותו אדם על חנם ומש"ה נקט המדרש דבר פשוט אם הונה אותך ואתה יודע בודאי שהונה אותך על לא דבר אתה רשאי להונותו שאינו אתך בתורה ומצות ועיי"ש בב"ח בשם מרדכי הארוך וז"ל המכילתא משפטים ריש פי"ח ומנין שאם הוניתו שהוא יכול להונך ת"ל וגר לא תונה ועיי"ש בברורי המדות ועיין בבל"ע דרוש ס"ח שפי' הכתוב דלא כדברי רבינו בשם המדרש.