תועפות ראם קעא

קיים אשר הזהיר וצוה כו' כצ"ל ודע דמש"כ כאן בראש הסי' תרומה ומעשר נראה לי להגיה תרומה ותרומת מעשר דעל אלו משלמין חומש.

בנדפס הגי' לשלם.

עיין מכות י"ח ב' רש"י ד"ה קרינא בי' שכ' כדכתיב ברישא דעניינא איש איש מזרע אהרן דבר השוה בזרעו של אהרן ועיין לעיל סי' נ"ד מש"ש.

דקרא, ת"ג היא שנקראת, כ"ה בנדפס ומתוקן יותר. [הגרא"ד].

ידך אלו בכורים בפ' הערל [יבמות ע"ג ב'] דכתיב בהו יד ולקח הכהן הטנא מידך. ובמס' תרומות תנן האוכל כו' כ"ה בנדפס ועיי"ש בתוד"ה תרומת כדברי רבינו, גם בהעתק המשנה דתרומות ראיתי שביראים הנדפס איתא והן [כצ"ל] נעשין תרומה והתשלומין ואם רצה כו' וכאן ליתא תיבת והתשלומין וממשכ"ר לשון המשנה ואם רצה מוכח דאין לפרש כפי' הר"ר יהוסף ז"ל שבס' מלאכת שלמה שם דוהתשלומין תרומה שבמשנה נמשך למטה כלומר שאלו התשלומין שהם תרומה אם רצה הכהן למחול אינו מוחל ודלא כפי' הרע"ב שם דז"א אלא לפי לשון המשנה שלפנינו אם רצה בלא וי"ו משא"כ לפמשכ"ר ואם רצה כו' ומש"כ שם הר"ר יוסף ז"ל וגרסינן התשלומין בלא וי"ו איני רואה הכרח לזה דאפי' לגירסת והתשלומין בוי"ו יכול לפרש כפירושו ואם היה אומר וגרסינן אם רצה בלא וי"ו יפה היה אומר.

ואשם. כ' הש"ח שכצ"ל משלם קרן וחומש ואם היתה תרומת הקדש משלם ב' חומשין וקרן ואשם וכונת רבינו למאי דתנן שם פ"ו מ"ד ועיי"ש בפי' הרמב"ם.

ליתא בכ"י המלות המוקפות. המעתיק.

חמישיתיו וכו' כצ"ל ופי' הספק הוא מאיזה טעם מוסיף חומשא דחומשא אי משום דכתיב ויסף דמשמע שתי תוספות או דילמא משום דגורעין ומוסיפין ודורשין עיי"ש: