תועפות ראם קנ

לכהן ואמר עולא סתם חרמים לכהן ורב יהודה כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס והנה הסמ"ג ס"ס קל"ב ממ"ע כ' מי שהחרים בזה"ז מטלטלין סתם הרי אלו נתנים לכהנים הנמצאים באותו מקום שהלכה כדברי האומר סתם חרמים לכהנים שכך פסקו רב ועולא בפ' המקדיש ואין הלכה כרב יהודה שאומר סתם חרמים לבדק הבית עכ"ל וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מהל' ערכין דין א' דסתם חרמים לכהנים ועיי"ש בכ"מ אבל היראים כ' חוששין לדברי ר' יהודא. מיהו במש"כ היראים והסמ"ג דרב אמר הלכה סתם חרמים לכהנים פשט הסוגיא מבוארת דרב ס"ל הלכה דסתם חרמים לבדק הבית ומ"ש הלכה כריב"ב פי' למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כר"י ב"ב עיין בגמרא. ובבה"ז למס' ערכין שם עמד ע"ד הסמ"ג ויישב דבריו וה"נ. יתפרש דברי היראים וא"ש לפ"ד היראים והסמ"ג דרב הונא ס"ל כחכמים דסתם חרמים לכהנים עיין תמורה ל"ב א' תוד"ה כל ובשבת קכ"ח א' אמרו רב הונא תלמיד דרב הוה ורב כר' יהודה ס"ל עיי"ש וא"כ ה"נ קשה דהא רב ס"ל כריב"ב, ובס' חיבת הקדש למס' תמורה שם העיר בזה אבל להיראים והסמ"ג שפיר ס"ל לר"ה כרב רבו דסתם חרמים לכהנים ועיין בס' ברכי יוסף ליו"ד סי' ש"ו שהביא ד' היראים והסמ"ג וכ' שהאריך בדבר זה בהגהותיו לרמב"ם פ"ג דערכין ולא זכיתי לראות דבריו בזה:

לההוא גברא דאחרמינהו לנכסי הלכך חוששין כו' כצ"ל.

תיבת לא ט"ס הוא ובנדפס חסרמן לכתחלה עד ואחרי שרב כו' ועיין לעיל ס"ס ק"ד:

דנדרים [י' א'] כו' ר"י לשזן גוים כו' אמר לשון שבדו כו' כצ"ל: