תועפות ראם קלד

לפנינו כאן לא נמצא וכן בסוף הסימן כתב רבינו וכבר פירשתי המותר בלאו דעשק כו' וחסר לפנינו כאן כמש"כ המעתיק ס"ס קכ"ד.

לעבור עליו בב' כו' כצ"ל.

וה"ה כו' עד מאחיך חסר בנדפס סי' רס"ב ודברי רבינו צריכין ביאור מאי קשה ליה ואליו הוא נושא את נפשו למה נאמר הא נדרש יפה בב"מ קי"ב א' ואליו הוא נושא את נפשו מ"מ עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר א"ע למיתה לא על שכרו ד"א ואליו הוא נושא א"נ כל הכובש ש"ש כאילו נוטל נפשו ממנו ונראה דיש להבין הדרשא בברייתא מ"מ עלה זה בכבש כו' לא על שכרו דלענין מאי אמר זה הכתוב ומאי נפקא לן בזה והנראה לומר דזה לאשמועינן דכל דבר המוסר נפשו עליו פי' ששיעבד עצמו עליו אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול א' של ענבים עובר משום ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש וכדרב אסי שם קי"א ב' וזש"ה ואליו פי' להשכר שזכר למעלה הוא נושא את נפשו לעלות בכבש כו' יהי' מה שיהיה, וזהו המכוון בדרשת רישא דברייתא וכן נראה מפרש"י קי"ב א' רה"ע שפי' ואידך ההוא מבע"ל לכדתניא להענישו כאילו הוא נוטל את נפשו כדתניא וכו' ומסקנא כל הכובש ש"ש וכו' עכ"ל דלכאורה דבריו קשים להולמם מאי שנא שפי' מבע"ל לכדתניא לסיפא דברייתא ולא פי' מבע"ל לכדתניא לרישא דברייתא מ"מ עלה זה בכבש כו' והגרש"ש בב"מ קי"א ב' העיר בדברי רש"י זה עיין בדבריו אבל לפי הנ"ל א"ש דכיון דכל עיקר כוונת רישא דברייתא למידרש כדרב אסי עכצ"ל ההוא מבע"ל לכדתניא כו' דר"ל לסיפא דברייתא ד"א כו' דהא ר"י ברבי יהודה יליף מן לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר לכדרב אסי. ולפ"ז לדרשת רישא דברייתא לא הי' לו לכתוב בתורה מלאכה שעושה בנפשו דהיינו ואליו הוא נושא את נפשו דגם אם היה כתוב ואליו הוא נושא את עיניו כמו הגרדי והסורק נלמד גם מזה כדרשת רב אסי ומ"ש דנקט קרא דוקא מלאכה שעושה בנפשו עז"כ רבינו היראים וה"ה דמתרצינן לגבי נושא א"נ כו' ללמד ממהר אני ליפרע מעושק ש"ש עושה בנפשו משכיר שאינו עושה בנפשו ואה"נ לדרשת הד"א שבברייתא כל הכובש ש"ש כאילו נוטל נפשו ממנו אין אנו צריכין לתי' רבינו ולא אמר רבינו דבריו אלא לדרשת רישא דברייתא.