תקוני הזהר צח

אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כָּבֵד כּוֹעִס וְקָטִיל.

לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, לֵב אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, דְלָא נַטְלָא אֶלָּא דְמָא צַח, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דִצְלוֹתָא נְקִיָּה בְּלָא חוֹבִין וּבְלָא פְּסוֹלֶת, וּקְרִיבַת לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ שׁוּפְרָא דְכֹלָּא.

אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לָא יְהִיבַת לְבַעִִלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּפְסוֹלֶת, וּמַאי נִיהוּ בַּעִִלָהּ (טחול) (ס"א כבד) אֵל אַחֵר, וּמֵאִלֵּין שִׁיּוּרִין דְּנָטִיל מִנָּהּ אִתְעֲבִיד דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְאוּכְמָא, הוּא נָחָשׁ רַמַּאי דְּפַתִּי לְחַוָּה דְּאִיהִי לִבָּא, וְגָרַם לָהּ מוֹתָא.

וְהָא תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן לְמָאן פַּתִּי מִנַּיְיהוּ, אֶלָּא הַהוּא דִשְׂמָאלָא דְאִתְּמַר בָּהּ (קהלת י ב) לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ,

וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם ז כו) וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה, לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעִִלָהּ, עֲלָהּ אִתְּמַר (משלי יח כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, עֲלָהּ אִתְּמַר (יחזקאל מד ל) לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶיךָ, בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַּעֲשִׁיר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (קהלת ט ט) רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

אִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵעִִשֶׂר, וְאִיהִי נֵר מִצְוָה, וְרוּחָא דְנָשִׁיב בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְדָא אִיהוּ וְתוֹרָה אוֹר, דְּנָהִיר בָּהּ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נִשְׁמַת חַיִּים, דְּנָחֲתָא מִן מוֹחָא לְאַנְהָרָא לוֹן בְּלִבָּא.

מַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא,

דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה (נ"א על שם דאיהי שותפא דגופא), רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם (משלי ב כז),

(אדם דאיהי אור נר, נהיר ביה אורייתא דבכתב, ונשמתא דאיהי נר נהיר בה מצוה, ובזמנא דלא נהירין בה אור ונר אתמר בנשמתא אל תראוני שאני שחרחרת (שיר א ו), ואתמר באדם (ישעיה נ ג) אלביש שמים קדרות),

וּמַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, נ' נַפְשָׁא ר' רוּחָא,

לָקֳבֵל תְּלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין, אֶשָּׁא אוּכְמָא חִוְורָא וּתְכֵלְתָּא, מָאן דְּנָטִיר נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם,

וְדָא אִיהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ, תְּכֵלֶת חָשׁוּךְ. וּתְכֵלֶת דְּצִיצִית מִצְוָה, וּתְכֵלֶת לֵית בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְכָרְסַיָּא יַקִּירָא,

גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא אִינוּן לְבוּשִׁין לְנֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם,

גַּוָּון אוּכַם דְּאִיהוּ טְחוֹל, כַּד מִתְלַבְּשַׁת תַּמָּן נַפְשָׁא בְּחוֹבִין, אִיהִי אָמְרַת (שיר א ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שְׁחַרְחֹרֶת בְּקַדְרוּתָא דְבָנַי, בְּדוֹחֲקָא דִלְהוֹן בַּעֲנִיּוּתָא דִלְהוֹן,

קַדְרוּתָא וְלַיְצָנוּתָא וַעֲנִיּוּתָא מִטְּחוֹל נַפְקָא, כַּד נִשְׁמָתָא אֲסִירָא בָּהּ בְּגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ (משלי ל כג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא טְחוֹל שׂוֹחֵק,

וּלְזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִטְּחוֹל דְּאִיהִי שִׁפְחָה, (תהלים ב ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, יִשְׂחָק אִיהוּ בְאִבּוּדָא דִלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי יא ו) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.

רִנָּ"ה אִיהוּ הַנֵּ"ר, אִיהוּ נָהָ"ר יוֹצֵא מֵעִדֶן, וּמַאי נִיהוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחוּשְׁבַּן נָהָ"ר, נוּ"ן הֵ"א רֵי"שׁ, וְאִיהִי הַנֵּר הַמֵּאִיר לְאָדָם, וְעַל דָּא בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ"ה,

וּבְהַהוּא זִמְנָא הַטְּחוֹל דְּשׂוֹחֵק אִתְאֲבִיד, וְאָז יִתְקַיַּים (תהלים קכו ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה וַדַּאי, וְאָז (משלי לא יח) לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, בְּגִין (שם) דְּטָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ,

וּבְהַהִיא זִמְנָא מִתְתַּקְנָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, לִבָּא אִיהוּ לַהַ"ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ"ה בְּחוּשְׁבַּן הַלֵּ"ב, לַהַ"ב הֶבֶ"ל, לֹא יִכְבֶּה בְגָלוּתָא דְאִיהִי לַיְלָה,

וְאִתְבְּנִיאַת עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמז ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יהו"ה,

(מאן דנטיר נר יהו"ה נשמת אדם בפקודין דעשה ולא תעשה, לא שליט עליה נורא דגיהנם, דאיהי כבד מרה טחול).

וְעוֹד מָרָה טְחוֹל כָּבֵד, אִינוּן גָּלוּתָא לְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא כַּד גָּלַת בְּכָבֵד, אִתְּמַר בְּאֵבָרִים דְּאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא חֵילָהָא דִילָהּ, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים (שמות ה ט), כַּד גָּלַת בְּמָרָה אִתְּמַר בָּהּ (שם א יד) וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, כַּד גָּלַת בַּטְּחוֹל אִתְּמַר בָּהּ (שם ו ט) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ (דהוה בבטנה, ומעבודה קשה דהוה בטחול), וַהֲווֹ צָוְוחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יונה ב ג) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעִִתִּי שָׁמַעִִתָּ קוֹלִי, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות ב כג) וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאלהי"ם מִן הָעֲבוֹדָה,

וְנִשְׁמָתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה