תקוני הזהר פד

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם,

אלהי"ם מִ"י אֵלֶּ"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיהו מ כו) שְׂאוּ מָרוֹם עִינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּ"ה.

בְּרֵאשִׁית, נָחְתוּ תַמָּן תְּרֵין סָבִין, וְאָמְרִין אִתְעֲסַקְנָא בְּמַה דַּהֲוִיתוּן וַאֲנַן לָא הֲוִינָן (נ"א ולא הוינן), וְדָא ב' תְּרֵין רֵאשִׁית.

הָא סָבָא עִלָּאָה קָא נָחִית בֵּינַיְיהוּ, אָמַר הָא אֲנַן חַד, וּתְלַת הֲוִינָן וּכְעַן אֲנַן חַד, אלהי"ם וַדַּאי מִ"י בָרָא אֵלֶּה, מִ"י בָרָא בְאִלֵּין תְּלַת, וְאִיהִי רְבִיעָאָה, וּשְׁבִיעָאָה, (ס"א וחמשאה), (וס"א ותשיעאה).

בְּרֵאשִׁית אִינוּן שִׁית סָבִין, וּמָאן נִינְהוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְאֶת הָאָרֶץ, הָא אֲנַן שִׁבְעָה וּתְלַת גְּנִיזִין עֲלַיְיהוּ. בְּאִלֵּין שִׁבְעָה סָבִין וּבַת שְׁבַּת יְחִידָה לְקִבְלַיְהוּ שִׁבְעָה, וּבְגִין דָּא הָא אֲנַן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת,

חַד עוּלֵימָא הֲוָה מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיהוּ,

וְאִלֵּין סָבִין אַעִִרְעוּ בְּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַבְרוֹי, אָמְרוּ לֵיהּ רַבִּי רַבִּי, אַנְתְּ וַחֲבֵרָךְ אַשְׁכַּחְתּוּן חַד עוּלֵימָא דְאִיהוּ בְאָרְחָא מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיכוּ.

אָמַר לוֹן, אַעִִרַעִִנָא בְמַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דַּהֲווֹ קָא אַתְיָין מִקְּרָבָא דְחִוְיָא, וְאִנּוּן מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין דְּנָחְתִין מְזַרְזָן לְקַבְּלָא צְלוֹתִין, מִסִּטְרָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא, דִּבְהוֹן וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות יג יט),

דְּמַלְאָכִין דְּנָחֲתִין לְאַגָּחָא קְרָבָא, דְקָא מְמַנָּן עַל צְלוֹתִין, כֻּלְּהוּ הֲוה נָחֲתִין (ס"א סלקין) בְּתוּקְפָא דִגְבוּרָה, כַּד נָצְחִין לְחִוְיָא, וְכַמָּה חֲיָלִין דִּילֵיהּ דְּקָא רָדְפִין אַבַּתְרַיְיהוּ, בְכַמָּה חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל,

וְאִינוּן מָארֵי צְלוֹתִין, וּמִסְתַּכְּלִין בְּשֵׁם יהו"ה דְּאִיהִי בִינָה, דְנָחְתָא עֲלַיְיהוּ בְתוּקְפָא דִגְבוּרָה,

כֻּלְּהוּ נָפְלִין מִקִּיּוּמַיְהוּ, וְאִתְקַיַּים בְּהוּ סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שם טו א), דָּא יָם נ' שַׁעֲרֵי בִינָה, חַמְשִׁין אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע.

אָמְרוּ לֵיהּ וּלְחַבְרַיָּא הֲוָה לְכוּ לְעַיְינָא לְאִסְתַּכְּלָא בָתַר הַהוּא דִמְזַנֵּב בָּתַר צְלוֹתִין דְּאִינוּן חַלָּשִׁין, וְלֵית לוֹן רְשׁוּ לְסַלְקָא עִם אָחֳרָנִין וּלְפָרְחָא עִמְּהוֹן לְעִילָא, וּבְגִין אִינוּן צְלוֹתִין חַלָּשִׁין אִתְּמַר (דברים כה יח) וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, (ישעיה יא ו) דְּנַעַר קָטָן נוֹהֵג בָּם.

דְּאִלֵּין עִִשֶׂר סָלְקִין בְּיו"ד ה"א וא"ו ה"י, וְכָל חַד אִית לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ, וְאִם חָסֵר חַד מִנַּיְיהוּ אֲפִילוּ בַתְרָאָה, לָא סָלִיק צְלוֹתָא דִילֵיהּ עִמֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ עַנְיָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְסַלְקָא צְלוֹתֵיהּ עִם אָחֳרָנִין, כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין מִתְעַכְּבָן לְסַלְקָא, עַד דְּהַהִיא צְלוֹתָא דְעַנְיָא סְלִיקַת,

וּבְגִין דָּא תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף (תהלים קב א), דְּכֻלְּהוּ מִתְעַטְּפִין בְּגִינָהּ, עַד דְּאִיהִי סָלְקָא עִמְּהוֹן, דְּלֵית פִּרוּדָא בָּהּ מִנַּיְיהוּ.

וּצְלוֹתָא דְעָנִי אִיהוּ שְׁכִינְתָּא,

מָאן עָנִי דָא צַדִּיק,

וְהַאי צְלוֹתָא אִתְקְרִיאַת עָקֵב לְגַבֵּי צְלוֹתִין אָחֳרָנִין, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אַף עַל גַּב דְּסָחִיר לָהּ לְהַאי נְקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד', בְּכַמָּה חוֹבִין לְאוֹלָפָא קַטֵּיגוֹרָא עַל בְּנוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, לֹא יַפְסִיק לְהַהִיא נְקוּדָה,

דְּאִם יַפְסִיק, בְּגִינֵיהּ אִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, דְּאִיהוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ, דִּבְגִין חִוְיָא לָא יַפְסִיק, וְלָא אִסְתַּלַּק קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד,

אֲבָל בְּגִין עַקְרָב אִסְתַּלַּק, וְאִיהוּ פּוֹסֵק, וּבָרַח מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לט יב) וַיַּעֲזוֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא דְקָא אִזְדַּמַּן לְגַבַּיְיהוּ, מְחַמֵּר אַחֵר בְּעִירָן, אָמַר לוֹן מַהוּ וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ,

אֶלָּא עַקְרָב אִיהִי עָקַר ב', דְּעָקְרַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא,

וְדָא אִיהוּ בִּגְדוֹ דְחִוְיָא דַעֲבוֹדָה זָרָה, כַּד חִוְיָא אַתְיָא לְאִתְחַבְּרָא עִם גּוּף אָדָם יָשָׁן, דְּאָמְרַת שִׁכְבָה עִמִּי, חֲצוּפָה זוֹנָה, אִתְּמַר בְּאוֹת בְּרִית וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

(נ"א כ"י ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסתיר לה לההיא נקודה דאת ד' לא יפסיק, דאי יפסיק בגיניה אסתלק קוצא מן ד' דאחד ואשתאר אחר דאיהו נחש כרוך בגין דחויא לא יפסיק ולא אסתלק, ואיהו פוסק וברחת מניה, אבל עקרב יפסיק, כמה דעבד יוסף צדיקא הדא הוא דכתיב וינח בגדו אצלה וינס וכו'.

אדהכי הא עולימא קא אזדמן לגבייהו מחמר בתר בעירן, אמר לון מאי וינח בגדו אצלה וכו', אלא עקרב עקר ב', דעקר ביתא דשכינתא, כד בעיא לאתחברא עם צדיקייא צריך לאפסקא מניה, ולא יתהני מיניה ואפילו