תפארת יהונתן פ

בקבורתם הענין הוא שאין קוברין צדיק שאינו גמור אצל צדיק גמור מפני שנשמתם אינה במדרגה אחת לכך אמר יעקב אין אתה צריך לחוש לזה כי ושכבתי עם אבותי דקאי על הנשמה היינו שהיא במדרגת נשמת אבותי ע"כ רשאי אתה לקבור אותי בקבורתם

ויאמר אנכי אעשה כדבריך ויאמר השבעה לי וישבע לו גו' ויש להתבונן דאמר יעקב תחלה שים נא ידך תחת יריכי דהיינו לישבע כמו שפירש רש"י למה אמר לו עוד הפעם השבעה לי ואי משום שהשיב לו יוסף תחלה אנכי אעשה כדבריך ולא קיבל עליו שישבע לו על זה הא גופא תקשי דלמה לא קיבל עליו בשבועה ועוד נראה שפת יתר דכתיב אנכי אעשה כדבריך דלמה זה אנכי דזה נשמע ממלת אעשה שפירושו אני אעשה ע"כ נראה לפרש שיוסף אמר אנכי אעשה היינו ממני לא יהיה מניעה לעשות זאת. אבל איך אוכל לישבע על זה כיון שדבר זה תולה בדעת פרעה אם יניחני לילך. ולזה אמר לו יעקב השבעה לי ואם תשבע לי ע"כ יסכים פרעה שתלך שאם יאמר לך שתתיר לך השבועה תאמר לו א"כ תתיר לך גם השבועה שנשבעת לו שלא לגלות שאינו מכיר בלה"ק ועוד יש לומר שיוסף רמז לו במה שאמר לו אנכי אעשה כדבריך היינו שגם אנכי אשביע לישראל כשיצאו ממצרים שיקברו עצמותי בא"י. לכך נתירא יעקב שיתרשלו עד שיבוא עת פקידה לשאת עצמות יוסף ליטול עמו שני ארונות ע"כ אמר עוד הפעם השבעה לי שתקברני מיד אחר מותי בקבורת אבותי

וישתחו ישראל על ראש המטה פירש רש"י הפך עצמו לצד השכינה מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. והטעם לזה הוא מחסדי ה' אשר השגיח על הרהורי הטובים מהחולה מה שאין המלאך יכול לידע כי החולה אינו יכול לתקן ע"י מעשה עבודה ועוד נוכל לפרש וישתחו ישראל על ראש המטה דקודם יעקב לא היה אדם חולה ולכך נאמר מיד אחר זה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה דהוא דבר שלא נהייתה בימים ההם עד יעקב

ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה משום דנאמר לו ויוסף ישית ידו וגו' דקאי על שעת מיתה. והבין דהגיע עת האסף על עמו לכך ויתחזק לעשות צואה לפניו

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז הא דהזכיר השם הזה כאן נראה שרמז לו משם דנקרא שדי על שאמר לעולמו די והפירוש הוא שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל דהעולם נחלק לי"ב חלקים כידוע לכל בעלי התכונים וע"כ רצה העולם להתרחב עוד נגד י"ג שבטים כי שבטו של יוסף נתחלק לשני שבטים ואמר הקב"ה די ומזה מוכח שיהא י"ג שבטים ע"כ כאן שרצה יעקב להודיע ליוסף שיתחלק שבטו לשני שבטים רמז לזאת בשם שדי והא דאמר הקב"ה די שי"ג שבטים הם כנגד י"ג מידות אלא ששם אדני נכלל בכל המידות וכנגדו שבט לוי. ולכך נאמר עליהם אחלקם ביעקב. והא דהזכיר לוז ולא הזכיר בית אל. י"ל משום דירבעם העמיד עגלים בבית אל ומשום שדימה שלא שב הרפואה למקומה ויהיה לו צער להזכירו ולכך לא הזכיר כאן בית אל

ויאמר אלי הנני מפרך והרבתיך ונתתיך לקהל עמים וגו' ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם פירש"י גוי אמר לי על בנימין קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין למדני שעתיד אחד משבטי לחלק ואותה מתנה אני נותן לך ואיתא במדרש פרשת וישלח על פסוק גוי וקהל גוים עתידין בניך לעשות כמעשי הגוים. ויש לפרש שהמדרש מדייק כן ממה דכתב כאן פרשת ויחי הנולדים לך עד בואי אליך אם כן בודאי קאי עליהם כי בבני נח הולכין אחר משפחת האם שהיתה מכנענים אלא שהי' לאביהם דין ישראל ולא דין ב"נ וזה דוקא בא"י ולא בח"ל אבל כשבא יעקב למצרים בא המרכבה לשם וחזרו להיות להם דין ישראל כדאיתא במדרש לוי היה ראש ישיבה במצרים וזה שדקדק עד בואי אליך

ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה. פי' י"ב שבטים היה ראוי יוסף להעמיד כמנין זה ונאבד ממנו עשרה כידוע

ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות נראה לפרש שלא תאמר דלכך לא הכירם וכהו עיניו כמו ביצחק שכהו עיניו לבל יראה שעשו יוצא לתרבות רעה כן הדבר אצל יעקב שלא ירגיש ח"ו ברעת בני יוסף ולכך אמר הכתוב דלא כן הוא שצדיקים היו רק הזקנה גרמה שעיניו כבדו מראות

ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלקים גם את זרעך נראה לבאר כי כבר כתבתי מה שאמר יעקב אראה פני יוסף היינו להסתכל בצלמו אם עדיין צלם אלקים עליו כי יעקב דאג שיהיה נכשל ח"ו בחטא וסר צלו. ולכך דאג כי חיה רעה אכלתהו כי כל זמן שצלם האלקים על האדם אין לו פחד מחיה רעה ואמרו חז"ל הבועל ארמית לא לא יהיה לו ער ועונה בתלמידים. והנה אפרים ומנשה שהיו ת"ח וצדיקים גדולים. וזהו מופת חותך שלא נטמא יוסף והוא עומד בצדקתו וזה אמרו ראה פניך לא פללתי כי חשבתי שנכשלת בחטא ולא יהיה לך צלם אלקים והנה הראה לי גם את זרעך צדיקים ות"ח ומזה ראיה שלא חטאת כלל ונצלת מעבירה. גם יש לפרש שחשב היותו חוטא כי ראה כי עלול הוא לחטוא וחיה רעה אכלתהו אשת פוטיפר. אמנם ניצל שראה יוסף דיוקנו של אביו ואמר לו עתידים אחיך להבהיק אבנים שלהם באפוד ואבן שלך לא יבהיק והא דהזכיר לו האפוד משום דבעת ששאלו ישראל באורים ותומים שאלו אוה"ע גם כן בתרפים אלא שלא השיבו להם רק מחצית הדברים ולכך נקראו אורים ותומים שמשלימין את דבריהם ויוסף ראה באצטרלוגין שאשת פוטיפר תוליד צדיקים ממנו ובאמת היה זה על בתה והוא לא ראה שפיר. ולפיכך רצה תחלה להתפתות לה עד שאמר לו דיוקנו של אביו שטעה וע"כ הזכיר לו האפוד. וז"ש הנה הראה אותי אלקים היינו