תפארת יהונתן יז

ובגמרא אמרינן משיצא חתן לקראת כלה כי גשמים הם כזכר ותהום כלה נקבה ולכך גשמים יורדין תחלה ואח"כ עולה התהום אבל דור המבול שינו ונקבה רדפה אחר הזכר ולכך גם במבול נבקעו מעינות התהום ראשון ואח"כ ירדו הגשמים

וארובות השמים נפתחו כי גם שרי מעלה ירד עליהם המבול כמו שכתב בברית מנוחה וכאמרם אין הקב"ה נפרע מאומה אם לא נפרע ראשון מהשר וזהו וארובות השמים נפתחו למחות ג"כ שרי מעלה

בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התיבה כי התחיל המבול ביום י"ז כי ידוע דכח החמה מיבש והלבנה תוליד לחות וריבוי מים וצדיקים מונין ללבנה כידוע וגם נח מנה ללבנה ולכך מבואר במדרש שאמרו כד אתיא מבול על ביתיה דהאי גברא אתיא היינו נח והוא הטעם כי הוא מונה ללבנה ובסיבתה התגברות המים ולכך להוציא זאת מלבן התחיל המבול ביום ובעצם היום היינו בחצי היום שאז השמש בגבורתו ומ"מ ירד מבול ובזה ידעו כי שקר נחלו ובטחו על דבר לא יושיע ועוד נראה לפרש דידוע כי בחודש הראשון בשנת תר"א מצאה יונה מנוח היינו בשבת כנודע א"כ היה החודש הראשון בשנה שלפניו היינו בשנת ת"ר ביום ג' וחודש השני ביום ה' וי"ז בו בשבת ובשבת החל המבול וליל שבת ראוי לגשם והוא גשמי ברכה לכך בזו לא ירד בלילה רק ביום שראוי להיות שמש צדקה כמאמר חז"ל והיה אז חורבן כי אז שולט שבתאי ומבול יען עולם התוהו שהיה בשבת כמו שכתבתי לעיל וזהו שכתב בעצם היום הזה ודרשינן בעצומו של יום

ויבואו אל נח אל התיבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים מלת כל בשר תורה לנו כי כל שאין בו עצם אינו מתקיים י"ב חודש וכאן אמר כל בשר אפילו שאין בו עצם כלל הכניס עמו בתיבה לקיום המין ואע"פ שהיה המבול י"ב חודש מ"מ חיו עפ"י נס וגם יש לומר הואיל ולא שמשו המזלות אינו נחשב לכלום והבן

ויסגור ד' בעדו כי בהכנסו בתיבה בשבת לא היה אפשר לחזק הדלת במסמרים לבל יפתח משום אדם אמנם הקב"ה סגרו ע"פ נס וגם הורה לנו כי אמרו במדרש דבשביל בהמות שלא חטאו יש לאדם קיום בעולם דכתיב אדם ובהמה תושיע ד' וא"כ אף כאן תחשב כי היה לנח קיום בשביל בהמות והורה לנו הכתוב ויסגור ד' בעדו דזכותו הגין על הבהמות ובעבורו ניצולו הכל ולא להיפך

וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך נראה לבאר הא דהוצרך הקב"ה לומר לו שיצא מן התיבה אע"ג דכבר יבשה ארץ כי אויר העולם לאחר המבול מקולקל מאוד לרב אידי גפרית ומלח שהיה במים ונטבע לארץ וגוית פגרי אדם ובהמה שנמחו ונבלעו בארץ ולא היה מקום ללין כי כל הבתים והבנינים נהרסו והוצרך לישב באוהל ארעי ויותר טוב היה שיהיה לו התיבה למקום אוהל לצאת ולבוא ממנו אבל מקום משכנותו יהיה בתיבה כי הלא זה נבחר מאוהל אמנם האלהים שהוא מדת הדין אמר לו לצאת כי התיבה קודש ואין נח כדאי לישב בתוכה כי היה קצף עליו שלא התפלל על דורו כנודע דלכך נקרא מי מבול מי נח ואין קטיגור נעשה סניגור וגם חשב נח שיהא הוא כמו משה להנחיל על ידו התורה כאשר באמת קצת מצות ניתנו על ידו והיא תורת נח כמ"ש בעל העקרים. ובחינת נח הוא בחינת משה כאשר נאמר הרמז למשה מן התורה בשגם הוא בשר אצל דור המבול ונקרא משה מן המים משיתיהו ולכך חשב נח שהוא יקבל התורה והמקבל תורה ידע שיפרוש מן האשה כמו שבאמת פירש משה מן האשה ולכך חשב נח שיפרוש אמנם מדת הדין כעס עליו על שלא הרבה והתפלל על בני דורו ולא הגיע למדרגת משה שהרבה להתפלל על ישראל ולכך אמר לו אלהים צא אתה ואשתך לתשמיש המטה

כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרוש הרומש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו כל החיה וגו' למשפחותיהם יצאו מן התיבה יש להבין הא הקב"ה צוה לנח צא אתה ואשתך לצוותו על תשמיש וכאן כתיב ויצא נח ובניו וגו' נפרדו מנשותיהם ונראה כיון שאמר הקב"ה על הבהמות וחיות ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ דעל הארץ בתרא הוא מיותר דה"ל למכתב ושרצו ופרו ורבו על הארץ רק ודאי הם השיגו כי הנולדים מהם יהיו רשעים כמאמר חז"ל עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו' וא"כ איך יהיה להם תקומה בארץ אמנם מבואר במדרש כשהדור אינו ראוי להתקיים מתקיימים בשביל בהמות כדכתיב אדם ובהמה תושיע ד' וזהו מאמר השם ושרצו בארץ היינו בהמות וחיות ופרו ורבו בני אדם על הארץ שיהיה להם קיום על ידם ולכך לא מיהר נח להוליד עד שיולידו הבהמות ראשון ולכך יצאו נח ובניו נפרדו מנשותיהם אמנם כל בהמות וחיות למשפחותיהם יצאו לפרות ולרבות ואח"כ התחיל נח לשמש מטתו

ויבן נח מזבח ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור ויעל עולות במזבח הא דהקריב דווקא עולות נראה דנח הרגיש שחטא שביטל למצות עשה דתפלה בעת צרה כמ"ש הרמב"ן שזהו עיקר מצות עשה של תפלה לכך הקריב עולה שהוא מכפר על ביטול מצות עשה כדאמרינן בגמ'

וירח ד' את ריח הניחוח ויאמר ד' אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם הא דכתיב אל לבו היינו דלא היה רצון ד' לגלות שלא ישחית העולם עוד כדי שיהיה היראה על האדם מבלי לעשות כתועבות דור המבול פן ח"ו יבוא מבול לעולם (אמר המעתיק דברי הרב צריכין ביאור דהא בפירוש כרת הקב"ה ברית עם נח שלא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ונראה דפירוש הרב הגאון צודק עפ"י מש"כ בעל עקידה בפרשת נח דגלוי וידוע לפני הקב"ה היה