עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת עוזיאל חלק ב

תפארת עוזיאל חלק ב קעב

Tiferet Uziel part 2 172 · תפארת עוזיאל חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

מרפא רפואה קודם למכה והוא המבין אל כל מעשינו שאין צדיק בארץ כו' ולפתח חטאת רובץ וברחמיו הגדול התקין לנו רטי' הנבראת כמה אלפים שנה קודם הבריאה. לה' הארץ ומלואה והוא התשובה המעולה ומדריגתו יותר מצדיק הנולד בתמימה. וכמשחל מחלבא נימא לפני כסא כבודו אותו לקיימה. בשובו ימים ימימה. ועוד המציא לנו מזור ותרופה. שהצדיק היפה להניחהו במקום לא גרופה. ובזה יהי' לנו תרופה. על שמצילנו מדופי. כמו שהובא בזוהר הקדוש משל לאדם החולה ביותר והרפואה הוא להקיז דם במקום הבריא והצדיקים הם הבריאים בצדקות ובריא לבב ומסלק השי"ת אותם לכפר על נפשות בני ישראל וכפי' הפסוק כי מפני הרעה נאסף הצדיק כשהבריות חוטאים ח"ו אז נלקה הצדיק כדי לכפר עליהם ומחויב כ"א לפשפש במעשיו ולעיין אחר השבר הגדול הלז ולהרהר בתשובה שלא יהי' ח"ו שבר על שבר יחדיו יודבקו. ע"ד משל לאחד שהי' לו כמה בנים ונפלו כולם למשכב לבד מאחד שהי' בריא לימים בא רופא אחד ואמר שאין רפואה להילדים החולים רק בגוזרו לזה הבן החי והבריא ויעשה לחולים איזה סגולה מזה הדם נמצא זה הדם עכ"פ טוב הוא מצד אחד שיש חליפו כמה בנים ובאם חלילה אין להם רפואה בזה הדם אז הוכפלו הצרות דלשוא הכה את בנו הבריא

והנמשל הוא שהקב"ה נוטל את הצדיק כדי שישימו המון עם את לבם שאנשי אמונה נאבדו ונאספו בחטאינו ואין לנו לא מנהל ולא תומך ועל מי לנו לסמוך כ"א על אבינו שבשמים ומהרהרים בתשובה ויש רפואה להבנים החולים עי"ז הבן הבריא שמת ויש עדיין נחמה מצד אחד וכההוא עובדא שהביאו רז"ל בש"ס כי הוי מת ר' זירא אהדרו כמה אינשי בתשובה ואמרו עד השתא הוי קטינא חריך שקי קיים והי' מגין עלינו. אבל כשהמון עם אינם חוזרים בתשובה אז הוא ח"ו תרתי לריעותא כי לשוא הכה את בנו הבריא הצדיק ולא הועיל כלום כיון שאינם חוזרים בתשובה וראוי לנו להתעורר שגרמנו בעונינו שמת הצדיק וכמה מצות בטלנו מקונינו שהצדיק נמנע מעבודת הבורא וכמה עליות בטלנו מאותו הצדיק שאלו הי' בחיותו כמה שלימיות הי' קונה לנפשו ועתה בעו"ה לו חפץ ה' להמיתנו ולא לקח מידינו זה הצדיק המתעלה בכל יו' ויו' וע"ז יש למרמר בבכי ויש עלי' ותרופ' גם להצדיק וזה עיקר ההספד כשאנו מעוררים עצמנו בתשובה ובכי בזה מתעלה הצדיק שגרם שע"י מיתתו מהרהרים העולם בתשובה ומהראוי לכל אדם לעשות חסד עם המתים אשר הם נקראים חיים שאין להם שום עלי' רק שהם עומדים במצות שנטלו עמם כמו שאמרו בברכות כשהולך מלוית המת יאמר לך בשלום ר"ל בשלום שנטלת עמך ומלוית חיים יאמר לך לשלום שתעשה עוד מצות ותרויח עוד שלום וזה כוונת חז"ל שאמר רב אחים לי הספידא דהתם קאימנא. פי' משום שלא יהי' לו שוב עלי' התם. כמ"ש דוד המע"ה במתים חפשי ואמרו חז"ל כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות וזה קאימנא ע"כ תחממו לי ההספד

או יאמר בזה דבאמת ח"ו כשהצדיק מת בעון הדור הדינים מתרבים ח"ו כי הצדיק הולך ומקטרג ח"ו כשרואה המדריגה המזומנת לו ואומרים לו שראוי הי' שישרה השכינה עליו אלא שאין הדור זכאי לכך והי' הקטרוג ח"ו הולך וגדול עד מאוד רק הקב"ה ברחמיו ובחסדיו הגדולים אינו מקפח שכר כל ברי' וממלא חסרון של הצדיק כאלו הי' פועל בחיים חיותו וכל מה שהי' פועל בחיים במצותיו הנעימים מעלה עליו המקום כאלו עשאו כשהמון עם חוזרים בתשובה שלימה ושערי דמעות לא ננעלו והדמעות הולכים למעלה מתחת כסא כבודו ובזה מתעלה הצדיק על מקומו הראשון שהי' ראוי לו אלא שנתעכב מחמת שאין דורו ראוי לכך. וזה כוונת חז"ל בברכות אגרא דהספידא דלויי במה שמעלין את הצדיק על מקום הראוי לו זה הוא עיקר שכר ההספד.