תפארת עוזיאל חלק ב קסב

נאמר ויחכם מכל אדם. ונ"ל כי מאור עיניו של אדם יש בהן שתי בחינות האחד בחינה הגשמיות להסתכל בדבר הנוגע לגוף כמאכל ומשקים נאים ומלבושים נאים הנהוגים בדורותינו בעו"ה שע"י כח היצר הרע מתגבר ומחשיך כח הנשמה והנפש עליו תאבל ומבעיר אש הגיהנם ומגביר הסמאל כידוע ויש בחינה אחרת במאור עיניו להסתכל ברוחניות ובכח הנשמה להסתכל בדברי תורה ומוסר ואף בדברי הגשמיים מביא אל הקדושה ואל הנשמה כידוע בכל ספרי מוסר ומחשיך בזה כח החימוד כי זאת עיקר התכלית של אדם כמאמר שלמה סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ביאור דבריו כי זה כל האדם רמז על דברים הנוגעים אל הגוף באכיל' ולביש' הכל יהי' כוונתו את מצותיו שמור וכן יש בדברי' הנשמעים לאוזן ב' בחינות אלו מה שנהנה הגוף מחליש הנשמה בזאת השמיעה לשמוע קול דברים בטלים ורכילות ולשין הרע וקול כלי שיר ושאר כל ניגונים ומשוררים המשמח את החומר ומחשיך בזה כח הנשמה והנפש הקדושה וכן להיפוך להיות אזנו לשמוע קול דברי תורה ומוסר אף קול שירים במקום מצוה כמאמר רז"ל כבוד ה' מהונך מגרונך לתת הודי' לשמו ית' ולהתעורר א"ע לדביקות השם ולעורר כוונתו בתפילה בזה הוא מאיר למעלה כח הנשמה ומחשיך כח הסמאל ובפרט באברים הנכבדים מכל שאר אברים הוא כח האוזן כמאמר רז"ל כי האוזן נכבד משאר אברים שאם סימא את עינו נותן לו דמי עינו חרשו נותן לו דמי כולו והאדם חייב לעבוד השי"ת בכל אבריו כי לעבודתו יצרם כמ"ש כל פעל ה' למענהו אף כי באברים הנכבדים כעין אוזן כמאמר רז"ל נפל אדם מן הגג ונשברו אבריו צריך רטיי' על אבר מאבריו והחוטא אשר חטא באבריו כי החוטא באבר אחד פוגם בכל אבריו של הנשמה שנאמר מכף רגל ועד ראש אין בו מתום והנה הקב"ה רופא כל אבריו ברטי' אחת והיא שמיעת אוזן שנאמר הטו אזניכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשיכם ובפרט לשמוע קול תקיעת שופר המתעורר ומחריד כל אבריו של אדם כמ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. וידוע מה דכתבו על טעם השופר שהוא להכריז אל העם ולהחריד את הלבבות ובודאי מי שמכוון לתקיעת שופר ומתעורר א"ע לחרטה על העונות ולעזוב את דרכו הרעה ולקבל על עצמו שלא ישוב לדרכו הרעה מעתה ולהלאה ולקבל עליו המוסר הנשמע לפני תקיעות שיפר כפי אשר יורו תופשי התורה וחכמים שלא יגרע דבר מדבריהם הנה האיש הזה ברגע קטן יצא מאפילה לאור גדול ומעת שקבל עליו כזאת במחשבתו וגמר עליו בכח לבו קונה לנפשו זכות ושכר על כל המצות ואשריו כי צדיק נפשו בשעה קלה וכן אמרו רז"ל וילכו ויעשו וכי מיד עשו והלא לא עשו אלא בי"ד לחודש אלא כיון שקבלו עליהם לעשות מעלה עליהם כאלו עשו וכן אמרו כל מי שמעשיו מרובין מחכמתו מתקיימת שנאמר נעשה ונשמע היינו כנ"ל כיון שקבל על נפשו בלב נאמן לעשות ע"פ התורה יש בידו שכר על כל המצות הן על הנגלים והן על הנעלם ממש והיינו שמעשיו מרובים מחכמתו והעיקר השומע מוסר מפי המוכיח להיות חקוקים על לבו תמיד ושלמה אמר כסף נבחר לשון צדיק ולב רשעים כמעט פי' מסית הצדיק הזה ולשונו נבחר אבל לב רשעים השומעים המוסר רגע א' הוא רק לפי שעה ששומע ומי שמאוס בעיניו המוסר אוי לנפשו ונשמתו ונאמר מוסר רע לעוזב אורח שונא תוכחת ימות לפני חכמי מוסר אמת כי ראוי מוסר רע ועונש גדול לעוזב אורח ועובר על דברי תורה אכן יש תקוה כי ישוב מדרכו הרעה אך רע ממנו שונא תוכחת כי אין לו תקוה ותקנה במוסר אבל א' דמו להמית כי העובר עביר' תתקפהו יצרו והתאווהו ויתכן כי נפשו מרה לו אח"כ ואולי יכסוף לתוכחת מוסר ותיקוני תשובות ויתקן הכל לשרש אבל שונא תוכחת כבר מייאש נפשו ושנאת התוכחת תהי' לו לראי' כי הוא שונא דברי