תפארת עוזיאל חלק ב קנ

בהיות אין נעשה מהעבירות רק שגגות אז אף לאחר התשובה אין לו שלימות בנפשו כנ"ל גם בלא דעת נפש וגו' משא"כ בתשובה מאהבה שנעשה ממנו מצות נמצא מחמת התשובה קונה לו שלימות מאחר שנעשה מצות וז"ש סור מרע שיעשה תשובה מהעבירות ועשה טוב. ר"ל שיהא התשובה באופן שיעשה מהעבירות שהם רע יהא נעשה מהם דברים שהם טובים דהיינו מצות

פני ה' בעושי רע להכרית וגו'. פי' שבא טובה לרשעים בעוה"ז מאור פניו ית' כדי להאביד זכרם מארץ החיים וכמד"א לא יאחר לשלם לשונאיו, וגו' כתרגומו דמשלם לו הזכיות בעוה"ז להאבידו מעוה"ב אבל להצדיק אין עושה כן ית' אלא מצילו מצרה כמו שמסיים אבל אינו מרבה לו שכר טובה כ"כ אבל לרשע רע שאין לו שום זכות לגמרי

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד. פסוק זה אין לו הבנה כלל, בפרט מה שאמר המה מהבל יחד. ונראה ע"ד שכתב האלשיך הקדוש ע"פ אבן ואבן איפה איפה תועבת ה' גם שניהם שלא תאמר הואיל שהמוכר נותן איפה שאינו צדק ממילא גם הלוקח משקיל המעות על אבן לא צדק וליכא גזל ביניהם ממילא לא איכפת לו ית' כי יצא זה בזה אלא שתועבת ה' גם שניהם. ונראה בזה כוונת הפסוק כספך הי' לסיגים סבאך מהול במים פי' שהכסף של הקינה הוא מעורב עם הסיגים בשביל שסבאך של המוכר מהול במים ומאנה זה לזה ומסיים הפסוק כולם אוהבי שוחד וזה רע בעיני ית' וזה כוונת הפסוק הבל בני אדם וגו' במאזני' לעלות שיצאו בדיינים כשישקול למעלה עונותיהם וזכיות מחמת מהבל יחד פי' שהמוכר עוסק בהבל לרמות אותו כמו הקונה ויצא זה בזה אבל גם זה רע בעיני ית' וסיים הפסוק כי עוז לאלהים כמד"א תנו עוז לאלהים שאנחנו צריכים להתעורר ליתן כח למעלה ואם המוכר והקונה עוסקים ברמי' הגם דליכא גזילה ליכא קושטא בעלמא ומי יגביר כח האמת ואדרבא מגביר כח השקר חלילה

כי שמש ומגן אלהים. הכוונה בזה כי מחמת גודל אהבתו ית' להבריות וראה שאין העולם יכול לקבל בהירתו אז מחמת אהבה צימצם עצמו כביכול לקבל בהירתו בכל עלמין כמבואר בגמרא דסנהדרין כד הוה רחימנא עזיזא אפותיא דספרירא שכיבנא שהוא רמז שמחמת אהבה בא הצמצום והצמצום הוא שורש אלהים וזה פי' הפסוק כי שמש ומגן כמו השמש שאין מקבלין אור השמש אלא ע"י מסך ומגן המבדיל בין השמש ובין האדם כן ה' אלהים לא היו יכולין לקבל בהירתו של הוי"ה ב"ה אלא ע"י אלהים וזה מאויבי תחכמני ר"ל שיהא התפשטות והסתלקות האור וזה הסתלקות הי' כמו אויב לי שהוא אור חוזר אבל מזה הי' תחכמני שמזה בא חכמה ודו"ק והבן

שמחנו כימות עניתנו. מקשה העשרה מאמרות הא מתחלה אמר ונשמחה בכל ימינו משמע בלי קצבה וא"כ מבקש כימות עניתנו. ויש לפרש דידוע פסוק ורם לבבך ושכחת וגו' כי כשאין משפיע כ"כ לאדם הוא נכנע נגד בוראו משא"כ בהיפוך וכן בזוהר שהש"י רוצה לדבק עצמו בנשמת האדם ומזה הטעם אמרו יאה עניותא לישראל כו' וזה מבקש ונשמחה בכל ימינו שתשפיע עלינו ברכות טוב אבל אנכי מבקש שמחנו כימות עניתנו שמחמת השמחה לא אפריד עצמי ממך רק שגם בעת השמחה יהי' לנו לב הנשבר ונדכה והדביקות בך כמו שהי' בעת עניתנו וראינו רעה אכי"ר במהרה

ויהי נועם וגו'. פי' שיהא כ"כ קדושה עלינו עד שמעשה ידינו הגשמיות לא יהא עלינו אלא ככן דהוא רגל פי' שנדע כי הגשמיות אינו רק הכרח לא יגונה אבל אינו חשוב כלום אלא כרגל שהוא מדרגה תחתונה רק שהוא הכרח וזה מעשה ידינו כוננה עלינו שלא יהא אצלנו כ"א ככן כד"א וכנו נחשת

ומעשה ידינו כוננה עלינו. פי' כי כח הפועל כנפעל והוא ית' עשה אותנו וממילא כחו ית' מגן עלינו