תפארת עוזיאל חלק ב קכד

אך דלכאורה כמו זר נחשב כי מה בכך לקבל מאתו ית' בעצמו או ע"י משרתיו גם הוא תמוה על מה שמביא בספר הזוהר בכוונת הפי' אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ר"ל לקבל השפע' ממלאך מט"ט שע"י נמשך עלינו ההשפעה ומה בכך הא בין כך וב"כ יגיע אלינו חלקנו ומי יעשוק אותה מאצלנו כיון שכבר נגזר מאתו ית' לירד אצלנו. ע"ז קאמר הפסוק ה' לי לא אירא ר"ל באמת על עצמי לא אירא כלל פן יעשקוני ויגזלו הס"א את חלקי ממני מה יעשה לי אדם ה' לי בעוזרי וגו' טוב לחסות בה' וגו' ובאמת אין חילוק לפני ואין לי מורא מזה רק עיקר יראתי היא כל גוים סבבוני בשם ה' כענין שמביא בספר הזוהר על פסוק ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ר"ל עליו בעצמו ע"ש וכאן הוא לפי דרכנו שרוצים דוקא שיהי' השם באותיות הוי"ה ולא כמו שיהי' לעתיד יהי' וכוונתם כנ"ל וע"ז קאמר הפסוק סיפא דקרא עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ר"ל לעתיד כשיהי' עזי וזמרת יה שיהי' מחצי השם האחרון ג"כ יה ויעלו לאותיות יהי' אז ויהי לי לישועה אמן

או יאמר מן המצר וגו' ענני במרחב יה וגו'. פי' שיקבל מאהבה כי מסתמא היסורין והצרה הוא לטובה. וזה מאמרם ז"ל גדולים הצדיקים שמהפכים מדת הדין לרחמים היינו אף שבא עליהם איזה דין הם אומרים שהוא לרחמים ומקבלים באהבה

או יאמר מן המצר וגו'. ענני במרחב יה. כי יאה עניותא לישראל כי בעושר ורם לבבך וגו' אבל מי שהוא חכם גם כשטוב לו קורא לו ית' בהכנעה כמו עני ע"ד תפלה לעני כי יעטוף ואז הוא ית' בודאי מטיב לו תמיד כי דרכו להטיב וזה כשאנו קורין תמיד מן המצר בהכנעה כמו שצר לו ענני במרחב

או יאמר ע"ד כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא ופי' דקאי עליו ית' שהוא בעה"ב ואף שאומר צא כמו בת קול דאמר שובו בנים חוץ מאחר וע"ז אין צריך לציית רק לדבק א"ע ביראתו ובתורתו וזה אצל כל אדם שבא להתפלל ולעשות שאר מצות כראוי ובאה לו מחשבה זרה ופניי' וכדומה והוי כמו שהוא ית' מדחה את האדם ממחיצתו לא חציית רק מ"מ הדבק בו ית' ע"ד קוה אל ה' וחוזר וקוה וכו'. ובאמת כוונתו ית' לטובה כי לפום צערא אגרא האדם מצער עצמו על שאינו בשוה כראוי וזה מן המצר ר"ל מה שמן המצר קראתי שאינו ברור כראוי לא מחמת רעתו חלילה כי כוונתו לענות במרחב לכפול שכר כאמור ועי' הכוונה במשנת חסידים ואפשר כי כשבני אדם קוראים לו ית' באמת מוחל להם עונותיהם ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו ואצל האדם הוא מצר ולמעלה נעשה הצירוף צמר

או יאמר מן המיצר. ר"ל שעם בני ישראל טוענין לו ית' דין בעל מיצר יותר מן ז' האומות. וזה מן המיצר

או יאמר מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה. ע"ד כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וזה קראתי מן המצר ואח"כ במרחב ענני

או יאמר מן המצר קראתי וכו'. כי ידוע שהמתפלל צריך לכוין נגד בית קדשי קדשים ועכשיו ביהמ"ק נחרב ואין לנו קרקע שהוא מיצר של ביהמ"ק וזה מן המיצר

ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי. ע"ד משל לאחד שהי' לו ב"ח שחייב להם מעות והי' ירא להראות א"ע מפניהם ומה עשה הלך אצל המלך וביקש מאתו שיתן לו תוקף שלא יצטרך לשלם להם עד זמן רב כנהוג בזמנינו ושוב לא הי' מתיירא מפניהם והלך כבן חורין לפניהם. והנמשל הוא שיש לנו שונא דהיינו השטן ומפחדין אנו מפניו תמיד לכן בקשנו ממנו ית' שיהי' בעזרנו ואז אני אראה בשונאי שאוכל לראות פניו כי אין מפחידין מפניו תמיד שהשי"ת הוא בעזרנו

סבוני כדבורים וגו'. פי' אף שהדבורים