תפארת עוזיאל חלק א קב

ב' אחישנה וזה יהי' כשישראל יהיו טובים דוקא וזה רמוז בקדיש בחייכון ובחיי דכל בית ישראל שנהי' צדיקים ועל בעתה אין צריכין תפלה רק על אחישנה וזה משיב אומר שומר אתא בוקר באמת שיש גאולה הנמשלת לבוקר וגם לילה אף שחוטאים ונמשלים ללילה ע"ד והי' במחשך מעשיהם רק ע"ז אין אתם צריכים להתפלל כי זה מוכרח למענו ית' כרצונו ואם תבעיו שאתם רוצים להתפלל על הגאולה והיינו על אחישנה בעיו ושוב אתם צריכים להתפלל ולעשות תשובה כדי שתתקנו דרכיכם

על נהרות בבל. כי נהרות השפע היום בלולים שהקדושה נתלבש בחיצוניות ר"ל כידוע ובבל הוא בלל גם בכינו בזכרנו את ציון הסימנין שלמעלה על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו הוא רצונינו כמ"ש האר"י ז"ל כי כנור גמטריא רע"ו שהוא לשון רצון בתרגום וזה על ערבים בתוכה. פי' על מתיקות של בבל שהוא צד הקדושה תלינו כנורותינו רצוננו וזה מאמרם כנור הי' תלוי למעל' ממטתו של דוד. פי' שכנור הוא רצון כנ"ל ורצון יראיו יעשה כי ברצון הטוב נתהוה דבר קיום ממשי ובתוכו נתלבש רוח ה' ית' וזה הי' רצון של דוד שיעמוד בחצות ונעשה ממשי וקיום ונתלבש בו רוח ה' וזה בחצות לילה רוח צפונית שנצפן ונתלבש בזה הכנור דהוא רצון דוד שיקום וזה הי' מנשבת ועמד תמיד והוא ית' יזכה אותי וזרעי וזרע זרעי לקיים כל חוקיו

רמז למה שאמר אבידה נחזרת בסימנים. דידוע מאמרם ז"ל במדרש בשעת החורבן באו האבות לפני הקב"ה ולא נכמרו רחמיו עד שבאת אמנו רחל ואומרת רבש"ע אנכי בשר ודם לא קנאתי באחותי שמסרתי כל הסימנים ללאה עד שנכמרו רחמיו ית' והשיב מנעי קולך מבכי ושובו בנים לגבולם וזה הרמז שע"י הסימנים שמסרה רחל ללאה יחזיר לנו אבידתינו ב"ב א"ס

ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם. פי' שע"י התפלה יהי' לכם מחילת עונות ולא אסתכל בכם להענישכם. או שלא יהי' בעיניו כאלו בשר ודם מתפלל לפני כי אעלים עיני מכם ויהי' חשוב ומקובל לפני כשירות המלאכים שלמעלה מכם

או יאמר ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם ידיכם דמים מלאו ודרשו בגמרא שתפלה יותר מקרבנות ע"ש. וקשה הא כתיב גם בתפלה אעלים עיני מכם ונראה כי למשל אם מוכה שחין מכף רגלו ועד קדקדו מנגן עד שאין כמוהו בכל הארץ אם עומד ברחוק והמלך שומע קולו אז ערב לו קולו ואוהב אותו מאוד משא"כ אם הוא עומד קרוב לו ומנגן אף שהוא מנגן יפה אעפ"כ נמאס הוא אצלו מכח הריח רע ואינו יכול לראות בפניו וגוער בו והולך בנזיפה כך הי' כאן שהבטיח הקב"ה אף שהם מלאים עבירות כשיעמדו להתפלל מתוך קירות לבבם אז אעלים עיני מהם מה שהם מלאים עונות לאפוקי שאם לא הי' מעלים את עיניו מהם הי' גוער בהם בנזיפה כמו המוכה שחין שגוער אותו המלך והולך בנזיפה ממנו רק כשעומד מרחוק אז שומע קולו וערב לו כן דוגמתו שאעלים עיני ואז קולכם ערב לי וקאמר למה אינו מעלים עיניו ואפ"ה שומע קולנו לזה מסיק לפי שידיכם דמים מלאו ואע"פ שקולינו ערב מ"מ הי' נמאס בעיניו מחמת המוכה שחין ולכך מעלים עיניו ודו"ק: פרשת ואתחנן

שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ר"ל שהוא ית' ברוב חסדו משלם לשונאיו של אדם דהיינו ליצה"ר שהי' כוונתו להאבידו מעוה"ב שיהא לו גמול מהעבירות לא כן הקב"ה אדרבא משלם תיכף עונש העבירות בעוה"ז וזה הוא על פניו דהיינו בעוה"ז שהוא על פניו להאבידו ר"ל להאביד תחבולות היצה"ר שהי' כוונתו שלא יהי' לאדם חלק בעוה"ב. ובפסוק הראשון שומר הברית והחסד לאלף דור ר"ל שעי"ז הוא יכול לשמור הברית לישראל שיהי' להם חלק לעוה"ב וזה לאלף דור ר"ל שיהי' לו