תפארת יעקב אבן העזר גיטין פה

בש"ס דשוה ממש לעיקר בלי וכל שום ואינו רק פסול דרבנן מפני ת"ה ע"ש

סעיף ב. כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב כל שם שיש לו הרי זה פסול אבל אם (ה) השני שמות כתובים בפירוש בגט אין הפרש בין שכותב זה ראשון או זה

(ה) השני שמות כתובים בגט בפי'. דין זה צ"ע דמשמע דאפי' לכתחילה יכול לכתוב שם הטפל קודם שהרי כתב שאין הפרש בין כותב זה ראשון או זה וכן הוא באמת בריב"ש שממנו מקור דין זה. ובאמת יש לתמוה דהא לפי דעת ר"ת אין כותבין וכל שום ומרים בש"ס הכוונה דמיתקריא א"כ מבואר דשרה דמתקריא מרים לכתחילה לא (ובתשובת ח"מ משמע דהי' מפרש דכותבין בפי' בלי דמיתקרי וזה אינו כמבואר בב"י בשם הריב"ש] והמחבר יש לומר דסובר כדעת הפוסקים דכותבין וכל שום א"כ יש לומר דהיכי דפורט אפי' טפל קודם כשר אבל הרב דהגיה לעיל דאפי' בב' שמות במקום אחד אין כותבין וכל שום רק פורט השמות א"כ עכ"פ האיך לא הגיה כאן דלכתחילה יכתוב העיקר קודם. גם צ"ע כיון דלר"ת דמפרש דפורט בב' מקומות אפי' דיעבד לא מהני רק בכותב עיקר קודם דהוא דין הברייתא אינה מגורשת עד שיגרש וכו' א"כ ממילא להנך דלא מחלקי בין מקום אחד לב' גם במקום אחד אפי' פורט צריך עיקר קודם אפי' דיעבד א"כ למה לא נחוש להך דעה וכן הרמ"ה כתב בהדיא דאין חילוק בין מקום אחד לב' רק בזה פורט ובזה וכל שום אבל כל שכתב טפל קודם משמע דלא מהני אפי' פרט במקום אחד כמו בב'. אך לדינא כבר העליתי לעיל דלכ"ע יכול לכתוב שרה דמיתקריא מרים כדעת הריב"ש ור"ת סובר כן באמת דאל"כ אי אפשר לפרש לפי דבריו סוגית הש"ס במרים ושרה ע"ש ויתבאר לקמן בב' מקומות בס"ד

סעיף ג. שינה שמו או שמה או שם עירו או שם עירה (ו) אע"פ שכתב כל שם שיש לו וכל שם שיש לה (ז) אינו גט

(ו) אעפ"י שכתב כל שם שיש לו. יש לי ספק בשינוי זה שכתבו הפוסקים והוא מהש"ס אי הכוונה דוקא דהסופר שינה שמו בטעות לכך לא מהני אפי' כתב וכל שום דמ"מ שינה שמו שכתב בפי' אבל בבא הוא בעצמו לפנינו ושינה שמו בזה יש לומר דלא מיקרי שינוי השם שכך הוא שמו באמת מאחר ששינה אותו כך והנה בהוחזק בשם ששינה ל' יום לא מבעי' לי דבהא וודאי לא הוי שינה שמו וכל שכתב וכל שום וודאי כשר דשם גמור הוא

אמנם אני מסתפק בלא הוחזק באותו שם רק בא למקום שאין מכירין בשם אחר ושינה שמו כך וכתבו גט על פיו והוחזק זה השם לשם אמיתי אח"כ ובאמת לכתחילה אין לכתוב עד שיכירו כדאיתא פרק ג"פ ומבואר התם ולעיל סי' ק"כ דלא סגי בהכרת פנים רק הכרת השמות אבל דיעבד כשכתבו ולא הכירו רק על פיו ולא נודע אז ששמו אינו כן והוחזק כך בשם זה ואח"כ נודע שיש לו שם אחר והוא שינה שמו בהא אפשר דכל שכתב וכל שום כשר ואפי' בלי וכל שום יש להסתפק לר"ת דמכשיר בכתיבה ונתינה במקום אחד בשם אחד אפי' לכתחילה א"כ הכא כשר ולשאר פוסקים ג"כ כשר בשם העיקר בלבד ואפי' בשם טפל כמ"ש המחבר והרב לעיל ואפי' לפי מה שכתבתי דלדעת הרי"ף ורמב"ם ורש"י ורמ"ה אפי' דיעבד לא מהני בשם אחד היינו באיתחזק אבל כאן לא איתחזק שם אחר כלל רק זה אמנם אם נדון דבר זה לשינה שמו וודאי לכ"ע הגט בטל:

והנה לכאורה מהירושלמי בסוגין לפי מה שפרשתי לעיל דהיו מפרשים בראשונה הי' משנה שמו היינו שבא למקום אחר ושינה שמו ממש מחמת יראה וכדומה ובא הדבר לידי תקלה שנתברר אח"כ שאינו שמו ובזה תיקן ר"ג לכתוב וכל שום ובהא אפי' שינה השם. שמו האמיתי נכלל בוכל שום והיינו דקשיא להו לירושלמי דמשמע להו לפי לשון המשנה דתקנת ר"ג היתה שיפרט כל שמותיו הא מ"מ יוכל לשנות שמו שזהו הוא ואין לו אחר או שישנה שם האחר ועל זה תרצו דהכוונה במשנה ״אני פלוני וכל שם שיש לי" שכך הי' כותב בגט ויצאנו מידי חשש דאפי' שינה שמו כשר ולפי זה מוכח דשינה שמו כשר כשכתב וכל שום וזהו דלא כרמב"ם ומחבר וצריך לומר דשאני הך שינה שהוחזק באותו שם כמו שאמר ונעשה שמו גמור וליכא למימר דשם מיירי שהוחזק קודם כתיבת הגט ולכך מהני דא"כ מאי פריך עלה בירושלמי למ"ד דצריך להכיר הבעל דהאיך יכול לשנות שמו וקשה הא כיון שהוחזק בשם זה פשיטא שכותבין ע"י הכרה זו שזה הוא וכך שמו וע"כ דבלא הוחזק מיירי ומ"מ כיון ששינה בעצמו שמו ונשאר כך כשמו גמור דיינינן לי' כמו בנשתנה מחמת חולי דמשמע דלכ"ע לא בעינן הוחזק כיון שכך יהא שמו באמת וה"ה כאן. אך יש לומר דאין מהתם ראי' והוא דוודאי מיירי בהוחזק מקודם ומ"מ קשיא להו שפיר דס"ל הך מתניתן דוקא בדאיתחזק שיש לו עוד שם במקום אחר רק שאין יודעין מה שמו והשתא קשיא להו שפיר הא אי אפשר לכתוב בלתי שיכירו שמו א"כ בראשונה שהי' צריך לפרט השם והי' משנה אותו האיך כתבו לו הגט הא אין מכירין שמו שיש לו עוד שם ממקום שבא ואי דהכירו הרי יודעין שמו האמיתי ועל זה משני דמכירין אותו בפניו ואין יודעין שמותיו. ובהכי ניחא מה שיש לתמוה בהא דמשני אית גברין חכמין לחבריהן באפין ולא ידעין שמהתהן והוא תמוה חדא דמבואר לעיל סי' ק"כ דצריך להכיר השמות ועוד דאיזה הכרה הוא בלי שם הא רואה צורתו עכשיו וכבר תמהו על הנ"י פרק גט פשוט שכתב דצריך להכיר השם ולא סגי בהכרת הצורה דמקמש"ל ועמ"ש לעיל סי' ק"כ] א"כ האיך יאמר הירושלמי דבאמת אין צריך רק הכרת פנים. ולפי הנ"ל ניחא דכוונת הירושלמי דכיון דמכירין אותו מסתמא יודעין כל שמותיו ועל זה משני דיש בני אדם שמכירין לחבריהון ואין יודעין שמותיו רק שם אחד שהוא מכיר אותו בו אבל שם שיש לו עוד אינו מכיר ובהכרה זו סגי ושפיר קאמר דבראשונה הי' משנה שמו והיינו אותו השם שידעו שיש לו במקום אחר דהי' הדין שצריך לכתבו בגט שינה אותו מחמת שלא רצה לגלות אותו מחמת יראה לזה תיקן ר"ג שלא יצטרך לפרט רק לכתוב וכל שום וכן בש"ס דילן הי' אפשר לפרש כן והוי אתי שפיר טפי דרב אשי קאמר דוקא בהוחזק שיש לו עוד שם הוצרך ר"ג לתקן שלא יצטרך לפרטו אבל בלא הוחזק שיש לו עוד שם לא הי' צריך לפרטו קודם תקנה ג"כ ומביא הברייתא דמיירי קודם תקנה שלא נזכר שם וכל שום כלל רק שהי' פורט ומחלקת בין איתחזק ללא איתחזק [ומיושבין היטב דברי בה"ג רק שיצא לנו דבר חדש להחמיר לפי פי' זה דכל שלא כתב רק שם אחד פסול מדינא לא מכח תקנה ואפשר בטל לגמרי] ועכ"פ אין מירושלמי ראי' להכשיר שינה שמו בוכל שום כל שלא הוחזק בו קודם כתיבה אבל בהוחזק קודם בוודאי מהני וכן מוכח מדברי הב"י בשם תשובת ר"י בכתביו דאפי' הוחזק שם אביו ל' יום כמו ששינה לא מהני דאין כח בו לשנות שם אביו משמע דשם עצמו מהני הוחזק אפי' שינה ממש וכן מבואר עוד בתשובה של בעל א"ח החולק על הנ"ל ומכשיר אפי' באביו כל שהוחזק כן במדינה וכתב וכל שום ומדברי בעל א"ח הנ"ל משמע לכאורה דאפי' הוחזק אח"כ מהני דאל"כ בלי תקנת ר"ג הי' לו להכשיר כיון שהוחזק כך והוא סובר דיכול לשנות שם אביו וע"כ דהוחזק