תפארת יעקב אבן העזר גיטין עט

אנא ענן בר חי' מנהרדעי וזהו מקום דירתו האמיתית הילכך אף שכתב בסורא מתא ולא הי' הבעל שם לא איכפת לן אבל בלא כתב מקום דירה כלל רק מקום עמידה כל ששינה פסול וכוונת ריב"ן דאם נפרש הי' במזרח הסופר א"כ ע"כ דנכתב במערב שכתב בגט מקום מערב אבל כל שכתב בגט מקים של הסופר כשר ובאמת הכל תלוי בעמידת הבעל שאם הי' הבעל במקום אחר פסול לזה פי' הי' במזרח על הבעל ודו"ק

עכ"פ נראה לפע"ד דבכה"ג לדידן שלא כתב רק מקום עמידה או שלא כתב רק מקום לידה ושינה בהן אין להכשיר אפי' בשעת הדחק כי קרוב מאוד שהוא שינה שם עירו דהולד ממזר רק בכתב מקום דירה והוסיף מקום לידה או עמידה ושינה בהם אז יש לסמוך בשעת הדחק על המכשירין והיינו דעיקר שם עירו הוי מקום דירה וכיון שלא שינה בו כבר יצא מידי חשש שינוי שם עירו כמ"ש התוס' שם כנ"ל

(ו) אבל אם שינה במקום דירה. עמ"ש התוס' בד"ה שינה מהו הפי' שינה בשם עירו ומפרשי כמו שינה שמו דיש לעיר ב' שמות ודבריו אילו צריכין ביאור היטב ויתבאר לקמן סי' קכ"ט בס"ד בשינה שמו עיי"ש

סעיף ד. א"צ לכתוב שם הנהר אבל נהגו לכתבו ואם יש שנים או שלשה נהרות כותבין כלם דיתבא על נהר פלוני ופאוגי: הג"ה. ואם לא כתב שם הנהר כלל (תשובת הרא"ש כלל מ"ה וב"י בשם תשובת הר"ן) (ז) או ששינה בו (תשובת מהרי"ל) כשר וכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר אין לכתבו כלל אפי' מסתפקים ממנו ואפי' בדיעבד אם כתבו יש פוסלין (תשו' הרשב"א בהגה' מיי' סוף נשים) ואפי' הוא תוך התחום חוץ לעיבור העיר אין כותבין אלא א"כ כל תשמישי העיר ממנו (פסקי מהרא"י סי' ע"ב). וכותבין דיתבא בחד יו"ד ואם יושבת על חוף הים נהגו לכתוב דעל כיף ימא מותבא ועיר שסיפוקה ממי בארות כותבין על מי בארות ועיר שסיפוקה ממי מעיינות כותכין מי מעינות ובחד יו"ד: הג"ה. וכותבין בארת בלא וי"ו (סדר גיטין) ואם המעיין מים חמין כותבין על מי מעיינות חמין (מ"כ בתיקון ישן)

סעיף ה. אם יש בעיר בארות נובעים וכתב דיתבא על מי בורות כשר

סעיף ו. אם העיר יושבת על הנהר אין לכתוב לא בארות ולא מעיינות כי אם הנהר: הג"ה. ויש חולקין וס"ל דיש לכתוב כל סיפוקי העיר (בהגהות מרדכי בשם ר' יודא) וכן נוהגין במדינות אלו כאשר יתבאר לך מנוסח הגט שכתבתי (סוף סי' קנ"ד)

(ז) או ששינה בו כשר. דין זה צ"ע לפע"ד כי נראה דהרשב"א בתשובה הפוסל נהר שהוא חוץ לתחום פשיטא דחולק על זה דמה התם שיש שם נהר שמסתפקין ממנו מ"מ כיון שהוא חוץ לתחום פסול כ"ש בשינה שם הנהר לגמרי. ומ"ש הב"ש בשם הלבוש אינו נוח לי כלל דהא בשינה שם עירו ממש ג"כ אין קפידא מצד דהא בלא כתב כלל כשר לדעת הרבה פוסקים ולפי מנהגנו כנ"ל רק הפסול דבשינוי זה נראה כי איש אחר הוא והוי כשינה שמו כיון שתלה איש זה בעיר זה ואיננו שם הרי אחר הוא וה"ה בשם העיר כל שתלה עמידת העיר אצל נהר זה ואינה שם. ותשובת מהרי"ל אין בידי לעיין בו וכעת צ"ט ובביאורי הגר"א כתב על זה כנ"ל ס"ב דכל דבר שאין צריך לכתבו אם שינה כשר ובאמת לא דמי דשאני מקום לידה ועמידה שאין זה למקום דירה דהוא שם עירו אבל כל שנוגע לשם עירו בהא כ"ע מודים דשינה פסול אף בלא כתב כשר ומ"מ אפשר לומר דכוונת מהרי"ל לדידן דאין כותבין רק מקום עמידה ובעיר עמידתו כותבין הנהר ולכך בשינה כשר דאפי' שינוי עיר עמידתו כשר אך לפי זה בנהר חוץ לתחום למה העתיק הרב דיש פוסלין דהרשב"א קאי שם בשינוי שם עירו אבל לדידן יש להכשיר דאינו רק שינוי מקום עמידה ולפי מה שהעליתי לעיל דיש להחמיר בשינוי בעמידה כל שלא זכר מקום דירה א"כ ה"ה בנהר

סעיף ז. עיר שאין בה אלא בורות ואגמים (ח) לא יזכירם כלל שלא לחלק בין גיטין שנכתבו קודם שנעשו לנכתבו אחר שנעשו: הג"ה. שתי נהרות השופכין זו לזו אם קרוב לעיר אבד אחד שמו אין כותבין אלא האחד ואם שם שניהם עליהם כותבין שניהם ואם יש ספק בדבר אין כותבין אלא אחד וכן תמיד יותר יש ליכנס לספק חסרון מלספק שינוי (מהרי"ק שורש כ"ו)

(ח) לא יזכירם כלל. ותשובת מהרי"ל שהביא ב"י בניתוסף נהר נראה שסותר לזה ונראה דלכך השמיטו המחבר בש"ע כאן והלבוש דחק לחלק בזה ואינו נראה כלל. אמנם דברי מהרי"ל גופא אינם מוכרחים כלל וכל ראיותיו יש לדחות כמבואר למעיין כי מה שהביא מבבל בורסיף אין ראי' כלל דהתם כיון שנשתנה שם העיר למאי ניחוש לה השתא שמה כך ואי דבגיטין הראשונים כתוב בבל א"כ במה נפשך אם ידעו דנשתנה הרי אין לעז ואי לא ידעו יחשבו דנכתבו באמת בבבל מה דהשתא נקרא בבל ועוד דפשיטא דהכל יודעין זה שנשתנה אבל בניתוסף נהר דהעיר שמה כמקדם א"כ יוציא לעז שלא נזכר בגיטין הראשונים נהר זה. גם מה שהביא מתשובת ר"ש דשינה כשר ג"כ יש לומר להיפוך הא בלא כתבו פשיטא דכשר א"כ יותר נוח שלא לכתוב שום נהר כלל דבהא ליכא למ"ד דכשר משא"כ בשינה וצ"ע בזה

סימן קכט. דיני שם האיש והאשה וחתימת הגט ודין מומר המגרש ובו לד סעיפים

סעיף א. (א) כותבין שם האיש והאשה בגט ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם שהם רגילין בו ויודעין בו ביותר וכותבין איש פלוני וכל שם שיש לו גירש אשה פלונית וכל שום שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר: הג"ה. (ב) וכ"ש אם כתב עיקר השם לבד דכשר ולכן אין להקפיד על הכינויים כל כך (ג) וי"א דאין לכתוב כל שום שיש לו אלא אם יש לו ב' שמות יכתוב פלוני דמתקרי פלוני (ר"ת וב"י בשם הרמב"ן והרשב"א) וכן נוהגין ואין לשנות ואפי' נכתב הגט אין לגרש בו אע"פ שכתב כל שם עד שיכתוב שני השמות (בקונטרס) לא כתב אלא שם האחד (ד) אפי' הוא שם הטפל וגירש בו כשר (טור)

(א) כותבין שם האיש וכו' עד סוף הסעיף. דינים אילו צריכין בירור ודקדוק היטב בש"ס פרק השולח ורבו בזה הסברות והדעות לכן ראיתי לברר הכל על נכון ואח"כ נשוב אל ביאור דברי המחבר והרב ומה שיש לדון עליהם. גרסינן התם בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה וכתבו התוס' דמנוסח הגט של בה"ג מוכח שכך היו כותבין לשון זה בגט ור"ת הקשה עליו ופי' דהי' פורט כל שמותיו דמיתקריא כך כדאמרינן בש"ס שרה דאיתקריאת מרים בר הדי' דמתקריא איי' מרי' והדבר תמוה דהא בש"ס בעובדא דמרים בהדיא אמרו מרים וכל שים שיש לה ואי דכוונת ר"ת לפרש שם דמיתקריא קשה חדא עכ"פ