תפארת יעקב אבן העזר גיטין עח

דבשם עירו קשיא להו ג"כ תיפוק לי' דלא כתב כמו בשינה שמו. ואף דהתוס' שם בדיבור שאחר זה כתבו דכל דבר שאין צריך לא נפסל בשינוי דמהאי טעמא הכשירו שם במקום לידה היינו דוקא במקום לידה דאין טעם לפסול מצד השינוי דאינו ניכר ומצד שלא נכתב הרי אין צריך לכתוב אבל במקום שיש טעם לפסלו מצד השינוי מודים דפסול ובמקום דירה יש טעם לפסול דנראה באמת כאיש אחר דהא ניכר וידוע דירתו וכן חילק הרא"ש בהדיא וכתב ג"כ כדברי התוס' דבמקום לידה כשר

תדע דהא מודים התוס' דמקום עמידת העדים אין קפידא דהא בהדיא כתבו התוס' גופא ביבמות (דצ"א) דטעמא דפסול משום הזמה והקשו על זה דהא גט מאוחר כשר ותרצו. מבואר להדיא עכ"פ דבלא כתב כשר דאל"כ פשיטא דפסול בשינה דהא לא נכתב עכ"פ מקום עמידה ואין ענין למאוחר וע"כ דבלא כתב כשר וכן מבואר עוד להדיא בתוס' בד"ה כי יתביתי בפרק הזורק וא"כ תיקשי למה בשינה פסול וע"כ דלאו כללא הוא דכל בלא כתב כשר בשינה כשר רק בשינה שאין טעם לפסלו מצד השינוי כגון מקום לידה דאינו ניכר כנ"ל ועמ"ש לעיל ס"ק א' ולפי זה ה"ה במקום דירה יש לומר דמודים התוס' כנ"ל

איברא בדברי הרא"ש גופא יש מקום תימא דבפרק הזורק כתב דאין צריך לכתוב ובפרק השולח מוכח מדבריו להיפוך דסובר כרשב"א ור"ן דבלא כתב דירה פסול והב"ש כתב ליישב על פי מה שכתב ב"י לחלק דאי לא כתב שום מקום עדיף טפי רק בכתב מקום עמידה גרע וצריך לכתוב מקומו ג"כ רק שכתב דלפי זה סותר מנהג שלנו דכותבין מקום עמידה ואין כאן קושיא כלל דוודאי בכותב בפי' מקום עמידה דהיינו העומד במקום פלוני פשיטא דלא גרע מלא כתב כלל שם דירתו ובשביל זה לא אמרו אחר הוא דמהיכי תיתי יחשבו שהוא מקום דירתו מאחר שכתב בפי' העומד היום שם ולא שדר שם אבל שם ברא"ש פרק השולח לא מיירי דכתב העומד היום רק בגליל מתא אנא פלוני דמיהודא הילכך וודאי אם לא כתב דמיהודא רק בגליל מתא בהא יחשבו שהוא דר בגליל מתא ובאמת הוא ביהודא ויאמרו אחר הוא אבל העומד היום בגליל מתא פשיטא דאם לא זכר יהודא הוי כלא כתב שם דירתו כלל והיינו מנהג שלנו וזה ברור בכוונת ב"י

אמנם נראה לפע"ד דכוונת הרא"ש פרק השולח הוא להשוות שינה שמו עם שינה שם עירו וכמו דבשינה שמו הכוונה שיש לו ב' שמות כמו כן שינה שם עירו שיש לו ב' עיירות דהיינו ב' מקומות צריך לכתוב שניהם וכל שכתב אחד הוי שינוי. והתוס' פרק הזורק השוו דיש לעיר ב' שמות בב' מקומות כמו שינה השם דס"ל שהשוו באופן הזה. והרא"ש מפרש שהשוו כמו דשם יש לו ב"ש כאן ב' מקומות ויש סיוע לפי' זה מהירושלמי שהביא הרשב"א בתשובה וכתב הרשב"א שם דאם הי' דר בכמה מקומות דצריך לכתוב כולן והן הן דברי הרא"ש ומ"מ להרא"ש דוקא בכתב מקום אחד צריך לכתוב כולן אבל בלא כתב כלום כשר לדעתו וכמו כן בכתב מקום עמידה מפורש העומד היום לא גרע כלא כתב כלום וזהו מנהג שלנו

והנה בעיקר הדין בלא כתב שם עירו הביאו הפוסקים בשם הראב"ד ז"ל דצריך לכתוב שם עירו מהך סוגיא דפרק גט פשוט וליחוש לשני יב"ש ע"ש בחידושי הרמב"ן. ובאמת כבר הוכחתי לעיל סי' ק"כ דאדרבא מש"ס דהתם מוכח דלא כהראב"ד ושם הארכתי לפרש בזה סוגית הש"ס אשר תמהו התוס' שם וכמעט לא מצאו מענה ואין להאריך לכפול הדברים וע"ש כי עיקרו נוגע לכאן. והנה לדעת הראב"ד ורשב"א וכפי ראייתו מהך סוגיא דפרק ג"פ משמע דאם דר במקום אחר לא מהני לכתוב מקום עמידתו רק מקום שהוא משם באמת. ולפי זה צריך לומר דמנהג שלנו הוא לפי דעת הפוסקים המכשירין בלא כתב שם עירו אבל להראב"ד לא מהני כלל מקום תדע דבאינו מצוי אין כותבין מקומו כלל כמ"ש המחבר בסמוך ולהראב"ד לא מהני זה

(ה) ואם שינה מקום עמידה יש מכשירין כמו במקום הלידה דכל דבר שאינו צריך לכתוב וכו' זהו מה שכתבו התוס' פרק הזורק בשם ר"י ור"ת ובאמת יש לדון בדבר זה כי יש לומר דהיינו דוקא אם כתב מקום דירה רק שהוסיף עמידה ולידה ושינה בהם אז כשר דשינה בדבר שאינו צריך משא"כ בלא כתב רק לידה או עמידה כיון דחזינן דאפי' להרשב"א דמסכים להראב"ד בלא כתב שם עירו דפסול מ"מ מודה בכותב מקום לידה דמספיק לשם עירו כמו שכתב בתשו' הר"ן שהביא ב"י אלמא דסובר דמקום לידה הוי שם עירו וכן מדברי המחבר שהתחיל וכתב כותבין שם עירו ופי' על זה דזהו מקום עמידה אלמא דזהו בכלל שם עירו א"כ הא לית מאן דפליג בשינה שם עירו דפסול בין למ"ד דצריך לכתוב שם עירו דוקא בין למ"ד בלא כתב כלל כשר עכ"פ לכ"ע בשינה פסול א"כ בלא כתב רק מקום לידה או עמידה ושינה דין הוא שיפסל דזהו במקום שם עירו והרי שינה שם עירו ואם לא הי' כותב כלל עדיף דאיכא מ"ד דלא בעינן שם עירו דוקא אבל בכתב ושינה לכ"ע פסול וזה נראה שהי' כוונת הרשב"א בתשובה שהביא ב"י על אשה שנולדה בנרבונה ונתרבתה במרסולי' וכתבו שנילדה במרסולי' והשיב דאפי' את"ל דבלא כתב שם עירו כשר בשינה כ"ע מודי וכשתיקן ר"ג שיהא כותב וכו' וברור דכוונתו כך דמלבד זה יש לומר דשם עירו בעינן דוקא כל המקומות שדרו בהן דירת קבע א"כ מקום לידה בלבד אינו מספיק אפי' לא שינה רק בעינן כל המקומות רק אפי' את"ל דשם עירו אינו מעכב בשינה פסול וכאן הרי שינה עכ"פ מבואר דמקום לידה הוי בכלל שם עירו וכל ששינה פסול מאחר שכתב שם עירו רק לדעת התוס' דשם עירו מספיק בשם הדירה בלבד הילכך כל שכתב שם הדירה ולא שינה אפי' הוסיף לידה ועמידה ושינה כשר שכבר יצא מידי פסול שינוי שם עירו כל שכתב מקום דירה ולא שינה אבל בלא כתב רק מקום לידה בלבד או עמידה בלבד הרי הן שם עירו וכל ששינה בהם פסול וכן ראיית התוס' למקום לידה הכל לא שייך רק בכתב ג"כ מקום דירה ולא שינה ע"ש היטב

ונראה לי שזאת היתה כוונת ריב"ן שהביאו התוס' ביבמות שפי' הי' במזרח בעל וכתבו התוס' דליתא דהוא נגד הש"ס גיטין דפירשו להדיא סופר והוא תמוה באמת האיך והא נעלם מעיני ריב"ן סוגיא ערוכה. וברור דכוונת ריב"ן דאין הכוונה לפרש סופר דשינה מקום הסופר ועדים בשעת כתיבתו וחתימתו רק דמעיקרא ס"ד דהבעל כתב הגט בעצמו באיזה מקום ושינה מקום שכתב בו א"כ היינו שינה שם עירו ואין נ"מ בין אם שינה מקום דירתו או עמידתו דהכל נכלל בשם עירו ועל זה משני דסופר כתב הגט במקום אחר והבעל עומד במקום אחר אז פסול אף דלא שינה מקום עמידת הבעל ואדרבא כתב בגט מקום עמידת הבעל שהוא שם פסול מכח הך דאמר רב לספרי וכוונת ריב"ן דהי' במזרח אפי' לפי המסקנא על הבעל קאי רק כתב במערב מפרשינן לסופר לא שהבעל כתבו ושינה מקומו דהיינו שינה שם עירו רק הבעל הי' במזרח וכתב הסופר הגט במערב פסול שאם כתב בגט מקום עמידת הבעל מזרח פסול מכח הך דאמר רב לספרי ואי כתב עמידתו במערב פשיטא דפסול דהרי שינה וכל שכתבו בסיפר במערב פסול [תדע דבאמת תיקשי מאי מקשה היינו שם עירו לישני דשם עירו היינו מקום דירתו וכאן מיירי דשינה מקום עמידתו והכל בבעל וע"כ דכל שזכר מקום עמידה במקום מקום דירה הוי ממש כמו שינוי מקום דירה ואי בכתב מקום דירה אין קפידא בשינוי שם מקום עמידה] ואף דביבמות (דקט"ז) מוכח דאם כתבו במקום שהסופר והעדים שם כשר אפי' הבעל במקום אחר היינו דשם מבואר דכתב שם הדירה של הבעל