תפארת יעקב אבן העזר גיטין סה

דאפי' בע"ח מכשריצן בע"מ. גם ממה שהביא ראי' ממה שאמרו שאין העדים חותמין רק מפני ת"ה וזמן נמי מפני ת"ה אלמא כיון דהזמן מפני ת"ה הוא מכשרינן לה להנשא לכתחילה בלי זמן כמו בלי עדים וכן משמע מדברי הב"י ממה שהביא דברי הג"מ מתחילה דכוונת הג"מ להכשיר בכל גוונא. אמנם אח"כ העתיק דברי הג"מ בריש דבריו דמבואר בלי ע"ח דוקא והוא תמוה לכאורה

לכן נראה ברור דפשיטא דבע"ח דאיכא משום בת אחותו לא מכשרינן לר"א דהא מוכח בהדיא במשנה דג' גיטין דלא נחלקו ת"ק ור"א רק דלת"ק ע"ח בעינן מדינא הילכך פסלוהו אפי' דיעבד והי' מהראוי לפסלו אפי' נשאת רק דמכשרי בכתב ידו בנשאת דהודאתו כעדים וכן כתב סופר וע"א דכיון דהסופרים נזהרים למכשול הוי כע"א כמ"ש התוס' ריש גיטין אבל כתב סופר בלי עדים אפי' נשאת תצא ור"א מכשיר לפי שסובר דלא בעינן חתומים רק מפני ת"ה אבל אי הי' מודה הת"ק דלא בעינן חתומים רק מפני ת"ה הי' מכשיר ג"כ לינשא לכתחילה בלי ע"ח ולא הי' פוסל מפני ת"ה לינשא א"כ תיקשי באמת למה באין בו זמן ויש בו עדים פוסל ת"ק אף דמודה דאינו רק מפני ת"ה וע"כ דלא דמי ת"ה דע"ח לת״ה דזמן דע"ח ת"ה היא שלא תצטרך לע"מ הילכך דיעבד לא קפדינן וכשמביאה ע"מ כשר וגם ת"ק מודה לולא דסובר דבעינן חתימה מדינא אבל זמן דתקנה הוא שלא יחפה על בת אחותו א"כ מה בכך דמביאה ע"מ מ"מ אם נכשיר גט שאין בו זמן יבוא לחפות ולא תביא ע"מ ולא יוכל להרגה הילכך פסלוהו אפי' דיעבד. א"כ ר"א ג"כ נהי דבלי ע"ח מכשיר כיון דמביאה ע"מ אבל בלי זמן דס"ס שייך שמא יחפה אי אפשר להכשיר ופשיטא דבהא לא נחלקו כלל ר"א וחכמים דלר"א כל שהוא דרבנן כשר דיעבד ולת"ק אפי' דרבנן פסול דהא לא נחלקו רק למר דרבנן ולמר דאורייתא. ותדע עוד דהא ע"כ בכתב בכתב ידו מודה ת"ק דמדאורייתא כשר דהוי כעדים דאל"כ אפי' נשאת תצא ולמה פסול דיעבד כשלא נשאת וע"כ דפשיטא דלא דמי תקנה דע"ח לתקנה דזמן וכתב בכתב ידו דגזרינן אטו כתב סיפר כמ"ש רש"י שם ובתקנה. דע"ח גם ח"ק מודה דאי לא הי' צריך מדאורייתא ע"ח הי' כשר בלי ע"ח לינשא לכתחילה וזה ברור רק כוונת הג"מ להביא ראי' דלא נימא מ"מ מה בכך כמו דתקנו מ"ח כדי דלא נצטרך לע"מ אפי' לר"א ה"ה בזמן אף דליכא למיחש משום דצריכה ע"מ מ"מ משום הא גופא פסול כדי שלא תצטרך לע"מ ועל זה כתב כמו דמכשיר ר"א בלי ע"ח כיון שהוא רק ת"ה ה"ה בזמן כיון דאינו רק מפני ת"ה דמשום בת אחותו ליכא רק שתצטרך להביא ע"מ ומפני זה מכשיר ר"א לכתחילה דאל"כ אפי' יש בו זנון יפסל דהא תצטרך להביא ע"מ וכמו דכשר ביש בו זמן ה"ה באין בו זמן

והראי' מהך דהיום גרשתי' הוא ג"כ על דרך זה דס"ד התם דליכא ע"מ כלל רק שמסר לה גט שכתוב בו היום הוי כיש בו זמן דכוונתו הי' שיהא גט באותו יום שתראה גיטה לב"ד אף שבאמת נתגרשה קודם לא יהא גט רק אז. א"כ ממילא הוי כיש בו זמן וא"כ ה"ה בהאי שטרא דממך אף דבאמת ביד אחר הי' כך נתחייב למי שיוציאנו בידו לפני ב"ד ועל זה קאמר דהא ליתא דהתם בע"מ מיירי הילכך הוי כיש בו זמן דהא הם יודעין הזמן והיום דקאמר אותו היום שמסרתי לה ולשמא יחפה ליכא דכיון דכתוב היום גרשתי' כל שתאמר שנתגרשה קודם לא מהימנא כיון דכתוב בי' היום ולא סמכינן בזה על ע"ח שתתגרש למפרע כיון דכתוב בי' היום רק צריכה להביא ע"מ דוקא ולולא הם אין דנין רק כפי הכתוב בגט היום יום שעומדין בו וליכא חשש חיפוי כלל אבל אי הוי מכשרינן גט בלי זמן כלל בוודאי הי' יכול לחפות דאינה צריכה להביא ע"מ דתאמר מקודם נתגרשה כיון שאין כותבין זמן בגט אבל כאן דנכתב היום לא' תוכל לומר למפרע רק בע"מ לפי זה ממילא לא דמי לממך דבאמת באותו יום שמסר לה גירשה וה"ה בממך לאותו שמסרו לו נתחייב לא לאחר רק כאן כל שאינה מביאה ע"מ לא סמכינן עלה שנתגרשה קודם כיון דכתיב בגט היום הידוע לע"מ וזה ברור וכן צריך לומר בהכרח דהא הרמב"ם פוסק היום גרשתי' כשר וא"כ תיקשי הא יש בזה משום בת אחותו והרשב"ם פי' שם דלר"א אין צריך זמן כלל והרי הרמב"ם פוסק דצריך זמן ולמה מכשיר היום גרשתי' וע"כ דכל דכתוב בגט היום אינו יכול לחפות שלא תאומן שנתגרשה קודם רק בע"מ וזהו ראיית הג"מ כמו דהתם כשר דליכא חשש חיפוי א"כ ה"ה בלי ע"ח בלי זמן כלל ליכא חשש חיפוי דבהכרח צריכה ע"מ

ובזה מיושב היטב קושית התוס' דלמה לא אמרינן דתקנו זמן משום מזונות דשמא לא יתרצו ע"מ ולפי הנ"ל לק"מ דמה בכך וכי עדיף זמן מעדים חתומים דמבואר להדיא דאף דתקנו שלא תצטרך לע"מ מ"מ משום הא לא פסלינן לינשא כשכבר ניתן בלי ע"ח א"כ מ"ש זמן דס"ס כיון דיכולה ליזהר בכל זה כשתביא ע"מ משום חשש שמא ימותו או לא יתרצו לא פסלינן דיעבד וכאן דפסלינן דיעבד ע"כ דזמן לאו משום הכין הוא רק משום שמא יחפה דאז אין ליזהר בזה בע"מ דבאמת לא יתן לה רק בינו לבינה ועוד שהיא לא תרצה להביאם וכן לר"ל משום פירי דיש לו משעת חתימה לא יועילו ע"מ אבל כל שיועיל ע"מ לא פסלינן דיעבד רק לכתחילה

והשתא אתי שפיר בפשיטות מ"ש ר"י לא אמר כר"ל יש לבעל פירות עד שעת נתינה ועיי"ש מה שנתחבטו בפירושו. ולפי הנ"ל אתי שפיר דכיון דיכולה להזהר מזה בע"מ אינו בדין מפני חשש שימותו או לא יתרצו רק להקפיד לכתחילה ולא לפסול בדיעבד וזה ברור לפע"ד עד שאני תמה על התוס' ופוסקים בזה. ועכ"פ אין כאן מקום לדחות דברי הג"מ אם לא שנאמר דאפי' מביאה גט בלי ע"ח ובלי ע"מ מ"מ אין הורגין אותה ואינה נאסרת והבנים כשרים רק שאין מניחין לה לינשא בגט זה אבל לא ידעתי מנין לנו זה ולא מוכח מהפוסקים היפוך דברי הג"מ כלל ואדרבא מוכח ברמב"ם ג"כ כן כנלפע"ד. ומדברי הרשב"ם פרק גט פשוט משמע דלר"א גט שאין בו זמן כשר והא וודאי ליתא כיון שיש בו משום בת אחותו למה יוכשר. ועוד לפי דבריו למה לי' לאבא שאול היום גרשתי' הא בלי זמן כלל כשר וברור דלר"א בעינן זמן רק ה"מ אם יכול לחפות אבל בלי ע"ח או שכתוב בו היום דצריכה ע"מ כנ"ל בהא אין צורך לזמן רק מפני ת"ה שלא תצטרך לע"מ והוי כמו ע"ח דצריך מפני ת"ה ומ"מ כשר דיעבד ה"ה בלי זמן. ועוד נדבר קצת מזה בהך דינא דהיום גרשתי' בישוב דברי הש"ג שהביא הב"ש ס"ק י"ג

(ג) אפי' אין לה בנים. זה מה שנחלקו רב ולוי ופסקו כלוי. ולכאורה הי' נראה דאפי' ללוי היינו דוקא אם נשאת קודם שאסרוה ב"ד לינשא אבל כשנאסרה על פי ב"ד ולא השגיחה והלכה ונשאת אין דנין אותה כדיעבד כיון שידעה ועברה על ציווי ב"ד וכ"ש אם שניהם ידעו מהאיסור על פי ב"ד. ובזה הי' ניחא מה דללוי קשה האיך קתני במתניתין ואם ניסת הולד כשר מה ענין ולד לכאן כיון דבלי ולד לא תצא כ"ש דהולד כשר והוי לי' לומר לא תצא. ולפי הנ"ל ניחא דמתניתין קמש"ל אפי' ניסת לאחר שאסרוה לינשא מ"מ הולד כשר דאין פוסלין הולד אבל לולא הולד תצא. אמנם בש"ס מוכח לכאורה להדיא דהא ליתא דהא פריך למ"ד לא תצא דלמה לא קתני גט ישן וקשה מאי קושיא הא במתניתין הולד כשר קתני אבל לולא הולד תצא אפי' ללוי כנ"ל אבל התם לעולם לא תצא. אך יש לדחות דלס"ד דגט ישן ג"כ אסורה לינשא לכתחילה א"כ ממילא ראוי שאם עברה ונשאת אחר שאסרוה דתצא כמו הכא. וכה"ג תרצו התוס' שם בד"ה יש לה בנים ע"ש וצ"ע לפע"ד כי לישנא דמתניתין הולד כשר משמע