תפארת יעקב אבן העזר גיטין סד

הכורתין ובנייר בלבד שבידה אינה גרושה כלל ונראה ברור דאפי' מכאן ולהבא אינה מתגרשת בלי ראי' או ע"מ כמו גט הנעשה בפסול דבעינן לכ"ע ע"מ [עיין לקמן סי' ק"ל וסי' קכ"ד ס"ב בב"י וח"מ ס"ק ב' ומ"ש שם באריכות] דאזיל לי' חזקה דנמסר כדין וכ"ש כאן דיש לדון דלא נמסר בע"מ כדי לחפות עלי' שלא יתוודע ולפי זה ניחא דבש"ס פריך לת"ק דג' גיטין פסולין דסובר ע"ח כרתי א"כ הרי גרושה לפנינו ואי אפשר להרגה אבל לדידן בוודאי לא תוכל להציל עצמה בגט זה ובהכי ניחא דקאמר ג' גיטין פסולין ואם נשאת לא תצא מאי הועילו חכמים בתקנתן וקשה דהוי לי' להקשות מגט זה בלבד דבהא מיירי ר"י ור"ל למה תקנו זמן וקאמר ר"י משום בת אחותו וקשה הא אם נשאת לא תצא ולפי הנ"ל דוודאי לדידן דע"מ עיקר ור"י גופא פסק הלכתא הכי פרק המגרש אין כאן קושיא כלל רק להך ת"ק דחשיב ג' גיטין פסולין דלר"א ליכא רק חד] קשה במה נפשך אי איכא ע"מ אפי' לכתחילה כשר ואי ליכא אפי' דיעבד פסול וע"כ דאית לי' ע"ח כרתי א"כ הוי גרושה לפנינו ומאי הועילו בתקנתן והוצרכו לתרץ אהני דלכתחילה לא תנשא ולא כתבו לה הדיינים וכן נראה לפע"ד עיקר לדינא דלמ"ד ע"מ כרתי דוקא ע"מ כל גט שאין בו זמן אם אין דנין על שום ענין רק להתירה להנשא ואין כאן עדים על זנות כלל אפשר דסמכינן דמסתמא נמסר כיון שלא נעשה לרמאות בוודאי אבל אם יש עדים שזינתה והיא אומרת שנתגרשה קודם אפי' מכאן ולהבא אינה מגורשת עד שתביא ראי' שראו הגט בידה קודם לזנות או ע"מ שנמסר לה כמו שביארנו [ובהכי ניחא מה שיש לתמוה באמת מאי פריך מג' גיטין התם כשנתברר דנתגרשה בוודאי רק מכח חסרון זמן לא תצא ועוד דעכ"פ מכאן ולהבא מגורשת אבל מנין שיכול לחפות עלי' ולפי הנ"ל ניתא דלמ"ד ע"ח כרתי בוודאי יכול לחפות ודו"ק]

ודע דהתוס' שם הקשו למה לא קאמר דתקנו זמן משום מזונות שתוכל להוציא מה שלותה קודם זמן הגט ותרצו דבלא"ה לא יהא נאמן דיש לה מיגו דתטמין את גיטה ע"ש ותמהני דתינח לר"ל אבל לר"י דקאמר משום בת אחותו. דלא שכיח ולא קאמר כר"ל דיש לבעל פירות עד שעת נתינה א"כ אכתי תיקשי הא מ"מ תפסיד חדא מהני תרתי או מזונות או פירי דלית לה מיגו דתטמין את גיטה דיאכל הפירות וכשתרצה למחות בפירות הרי בהכרח תצטרך להראות הגט א"כ תפסיד מזונות שהוא יאמר קודם גרשתיך ואכתי ר"י אמאי לא קאמר משום מזונות בשלמא לר"ל לא קשיא כיון דע"כ משום פירות אתינן עלה א"כ מה צורך למזונות הרי יש כאן משום פירות בלבד אבל לר"י קשה דאיהו לא קאמר משום פירות דיש לבעל עד שעת נתינה ואכתי אמאי לא קאמר משום מזונות ומיגו דתטמין ליכא משום פירות. ואי נימא דכוונת התוס' דתביא ע"מ בעצמם א"כ היינו תירוץ ב' של התוס' וכבר כתבו התוס' גופא דיש לומר שלא יתרצו ע"מ לבוא משא"כ משום פירות תראה גיטה לב"ד בעצמה תיכף וא"כ אכתי יאמר שגירשה קודם ותפסיד מזונות והוא תמוה לכאורה

ומה שנראה בכוונת התוס' דבלא"ה הקשה מהרש"א שם דלמה לא נחוש להיפוך שתוציא מזונות מן הבעל שתאמר אח"כ נתגרשה ותירץ דבזה לא הועילו בתקנתן דאף שיש בו זמן תוכל להטמין את גיטה ע"ש ודבריו תמוהין לפע"ד דאטו אנן אמרינן דתוכל להטמין את גיטה לעולם דהא בוודאי תרצה להנשא בו ובפי' כתבו התוס' דתטמין את גיטה ולא תראנו עד שתרצה להנשא א"כ באין בו זמן תוכל להטמין ואח"כ תראה את גיטה ותאמר עכשיו נתגרשה אבל ביש בו זמן כל אימת שתוציא את גיטה יתגלה שקרה שנתגרשה קודם ותצטרך להחזיר המזונות משא"כ בלי זמן שפיר תוציא מזונות שלא כדין ולא יוכל לתובעה לעולם. ועיקר קושית מהרש"א לק"מ לפע"ד דוודאי לא שייך לתקן זמן רק בשבילה שיכול לגרשה בע"כ כפי מה שירצה ותפסיד פירות וכמו כן חששו בגט מוקדם לטריפת לקוחות שלא כדין אבל משום תקנת הבעל דאין מוציאין למזון האשה מלקוחות פשיטא דלא שייך לתקן זמן דאם יחוש שתתבע ממנו מזונות שלא כדין מי ימחה בידו לכתוב זמן דהא הכל בידו כפי שירצה ומכ"ש שיכול לומר תיכף לפני עדים ולפני ב"ד גרשתי את אשתי ויהא נאמן דבידו לגרשה משא"כ משום תקנה דידה שפיר הקשו בתוס' ועל זה תרצו דיכולה להטמין וזה ברור ולק"מ

ומעתה אני אומר בכוונת התוס' בהך ומיהו שמא לא יתרצו וכו' ואדרבא ע"י הזמן דכבר נתחבטו המפרשים בביאור דבריהם ולא מצאו מענה והרב מהרש"א כתב דהך ואדרבא קאי אדלעיל והוא תמוה דמה ענין זה לכאן ועוד דלפי מה שכתב קודם דלעולם תוכל להטמין גיטה א"כ למה תפסיד ע"י הזמן אבל לפי הנ"ל ניחא דכוונת התוס' במה נפשך אי לא אמרינן הך סברא דשמא לא יתרצו ע"מ א"כ פשיטא דאתי שפיר הכל ואין צורך זמן משום מזונות כלל לכ"ע כמו משום פירות לר"י דיש לו עד שעת נתינה. ואי נימא דשמא לא יתרצו א"כ אי אפשר לתקן זמן משום מזונות דפעמים יבוא לה הפסד דיתן לה אחר הכתיבה זמן מה וע"מ לא ירצו לבוא ולהטמין לא תוכל בזמן כמ"ש מקודם דלא כמהרש"א דע"כ יתגלה הזמן כשתרצה להנשא אבל בלי זמון אם יתן לה אחר הכתיבה תטמין הגט ולא תראה הגט עד שתנשא ותוציא מזונות עד הגירושין וא"כ ממילא לא קשיא לר"י ג"כ בין לתירוץ א' בין לתירוץ ב' דתירוץ ראשון הוא אי נימא הך סברא דשמא לא יתרצו. ותירוץ ב' הוא אי' לא נימא הך סברא דשמא לא יתרצו וא"כ אכתי תיקשי לר"י ועל זה אמרינן דבזה בלא"ה אין צורך זמן שתוכל להביא ע"מ ואי דלא יפרצו א"כ הזמן מגרע לה וב"כ וב"כ לק"מ ודו"ק כי הוא ברור לפע"ד בכוונת התוס' ועמ"ש לקמן סי' קל"א אי צריך לכתוב הזמן לשמה דוקא או דאין קפידא בזה

(ב) לא תנשא. הב"י הביא דעת כמה פוסקים דאם נמסר לה לפני ע"מ תנשא לכתחילה בלי זמן ולא משמע כן מרוב הפוסקים. והנה הב"י קיצר בדבר זה הרבה ובאמת יש לדון דאם יש ע"ח וע"מ בוודאי אין מקום להכשיר דהא מ"מ יש כאן משום בת אחותו אבל אם אין כאן ע"ח כלל רק ע"מ בלבד בזה יש להכשיר באמת דמה חשש יש דפשיטא אם תביא גט בלי ע"ח ובלי ע"מ שלא יועיל כלום עד שתביא ע"מ א"כ אינו יכול לחפות כלל וא"כ כמו כל גט שאנו מכשירים בלי ע"ח להנשא לכתחילה בע"מ ה"ה כשאין בו זמן דבזה ליכא חשש כלל דע"כ צריכה להביא ע"מ ובוודאי ליכא למימר דהחשש דישכחו ע"מ דהא קיי"ל דאפי' מכאן ועד עשרה ימים דכירי ומכ"ש באין בו זמן דצריכין לזכור אימת נתגרשה ומאיזה צד נחדש לחוש לזה ולפי זה אין ראי' מהפוסקים כלל דאינהו מיירי בע"ח כמו כל גט ולכך סתמו דאפי' תביא ע"מ לא מהני אבל גט שאין עליו ע"ח כלל דע"כ צריכה ע"מ מה צורך לזמן תדע דהא קאמר בש"ס דר"י לא קאמר כר"ל דסובר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ופירש"י הילכך אפי' יש בו זמן צריכה להביא ע"מ אימת נמסר ומה צורך לזמן. ונהי שהתוס' ופוסקים השיגו על פירושו דסבירא להו דאפי' לר"י אינה צריכה ראי' אבל אי' הי' הדין באמת דצריכה ראי' לא הי' מקום לזמן א"כ בלי ע"ח דלכ"ע צריכה ראי' וע"מ מה צורך לזמן ורחוק לומר דלא פלוג עבדי רבנן בין גט לגט דמנא לן הא

והנה עיינתי בדברי הג״מ שהביא ב"י פ"א ודבריו מגומגמין מאוד לפע"ד דמעיקרא כתב לענין נכתב ביום ונחתם בלילה דפסול אפי' לר"א אי איכא ע"ח דכיון דאיכא ע"ח לא סמכי על ע"מ רק אי ליכא ע"ח מכשיר והיינו כמו שכתבתי ובתר הכי משמע מדבריו דמכשיר לר"א אפי' בע"ח דהא הביא הך דאומר היום גרשתי' דהתם מיירו להדיא בע"ח דהא קתני גט שיש עליו עדים ואין בו זמן אבא שאול אומר אפי' כתוב בו היום גרשתי' כשר ומוקמינן לה כר"א מבואר