תפארת יעקב אבן העזר גיטין רסב

לו אי חוזר השורש לפסול דאורייתא או דרבנן ספק ע"ש ולפמ"ש מקודם אין כאן מחלוקת בין הירושלמי לש"ס דילן דלרבא ג"כ פסול מדינא לא משום גזירה כלל כמו שבארנו ויכול להיות באמת מטעם הירושלמי

סימן קמח. דין המגרש בגט ישן והמגרש בתנאי ושלא יתייחד עמה ובו ב' סעיפים

סעיף א. מי שכתב לגרש את אשתו ונמלך ולא גירשה ונתייחד עמה (א) אחר שכתבו (ב) לא יגרשנה באותו הגט פעם אחרת כשירצה לגרשה ואם גירשה באותו הגט הישן ה"ז מגורשת (ג) ותנשא בו לכתחילה שהרי נכתב לשמה והרי נתן לה עתה בעדים כהלכתו ולמה לא יגרשנה בו לכתחילה (ד) גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה (ה) וי"א דה"מ כשהגט ביד הבעל (ו) ומסרו מידו לידה אבל אם שלחו לה ע"י שליח ונתייחד עמה אחר שנתנו ליד השליח ונתנו לה השליח לא תנשא בו ואם נשאת לא תצא

(א) אחר שכתבו. לשון המשנה איזה גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו משמע דאפי' נתייחד באותו יום יש משום גט ישן דשמא ישהנו יותר ויתייחד עוד עמה ולא חילקו בין יחוד ליחוד וכן משמע מפירש"י שפי' בד"ה גזירה שמא ישהנו שנה או שתים משמע להדיא דסובר דלא מיירי דוקא באופן ששהה זמן שיש בו לחוש משום גיטה קודם לבנה רק אפי' בזמן שאין לחוש חיישינן שמא ישהה. ואין להקשות הא קיימ"ל כותבין גט לאיש ולא חיישינן שישהנו דלא מקדים אינש פרענותא לנפשי' וא"כ כאן נמי באותו יום למה ניחוש שישהנו עד למחר וליומא אחרא דשא"ה כיון שנתייחד עמה אחר שכתב הגט ממילא יש לחוש שישהנו וכ"כ הב"ח הביאו הב"ש סק"ה והב"ש השיגו ועמ"ש לקמן שם דלק"מ ומהש"ס מוכח כן להדיא וכן מפירש"י כמ"ש

(ב) לא יגרשנה. עב"ש שהק' להרמב"ם ניחוש בלא"ה שביטל הגט וכאן ובש"ס לא מיירי בנאמנת ותמהני דמאי ענין ביטול לכאן דכי גט שביטלו שוב אינו יכול לגרש בו הא קיימ"ל חוזר ומגרש בו ואפי' ביטלו בפי' ל"מ ואפי' לפי סברת תוס' שם פ' השולח לפי הגירסא שם דמהני ביטלו בפי' מ"מ מאיזהו צד ניחוש כאן שביטלו שלא יגרש בו לעולם ומה צורך לביטולו כיון שעדיין לא גירש והברירה בידו לגרש או לא. ומ"ש דהיינו דעת הי"א הוא תמוה דלהי"א ע"י שליח אפי' האמינה יש בו משום גט ישן ולהרמב"ם לית בי' רק מחשש ביטול אבל כל שהאמינה שוב ליכא משום גט ישן ועמ"ש לקמן

(ג) ותנשא בו לכתחילה. ודעת רש"י ור"ן דוקא כשהלך למדה"י ואינו נראה כלל דהא ללישנא קמא ודאי אפי' ישנו פה אם נשאת לא תצא ועלה קאמר איכא דאמרי ש"מ אפי' ישנו כאן ועוד דהוי לי' למימר דלא פליגו כלל רק כאן כשישנו פה לכך דוקא אם נשאת לא תצא ואיכא דאמרי הי' באופן דליכא כאן וע"כ דאין חילוק כלל ומכאן יש להקשות לדעת הרמב"ם דכל פסול דרבנן אם נשאת לא תצא דמה קמש"ל שמואל בלישנא קמא דלמה יגרע מכל פסולי דרבנן. ומ"ש הב"ש ואם בודאי בא עלי' עס"י קמ"ט אין ענין זה לזה דשם בבא עלי' אחר גירושין גמורים מיירי דיש חשש קידושין אבל כאן בכותב לו גט ולא נתנו עדיין אין בו חשש קידושין כלל רק משום גט ישן ויתבאר בסמוך מה דינו

(ד) גזירה שמא יאמרו. עב"ש דלפי הירושלמי שהביאו תוס' אם גירשה מחמת ערות דבר מאוסה עליו ולא חיישינן שבא עלי' והוא תמוה דפשיטא דמחלוקת שמאי והלל בגט ישן בכל גווני הוא דאל"כ אין כאן מחלוקת בגט ישן כלל דהא בערות דבר מודי ב"ה ובלי ערות דבר מודי ב"ש רק מטעם אחר שאסור לגרש בלי ערות דבר ואין זה מחלוקת בגט ישן רק דכוונת הירושלמי דלבית שמאי דאין לגרש רק בערוה הילכך אפי' עבר וגירש בלי ערות דבר משום הא לא גזרינן כיון דלא שכיח לגרש בלי ע"ד לדעתם ולב"ה דמגרשין בלי ערות דבר ממילא אפי' אירע דגירש בערות לא פליגו רבנן כלל כמו ביחוד באותו יום דחיישינן שישהה כנ"ל

(ה) וי"א זהו דעת הרא"ש בשם הרמ"ה ולפענ"ד עיקר כדברי הרמב"ם וסייעתו דלא מחלקי בהא כלל דלפי דעת הרמ"ה נצטרך לומר דכל שידוע שבא עלי' אפי' מסרו בעצמו לא תנשא בו דהא כל טעמו משום דמסתמא הוי חס לפגמא דברי' ובידוע דבא עלי' ל"ש זה דליכא למימר דעיקר טעמו של הרמ"ה דחיישינן דמחמת פגמו של בנו ביטלו והשליח אינו יודע דא"כ אפי' נשאת תצא וע"כ דלה"א לא חיישינן דמיירי באמת בהאמינה רק דחיישינן שבא עלי' ובמסרו בעצמו לא חיישינן א"כ בידע שבא עלי' אפי' מסרו בעצמו לא תנשא ובאמת מכל הפוסקים ובפרט מפירש"י משמע דאפי' שהה את הגט עד שבנה מורכב על כתיפה לית כאן רק משום חשש גיטה קודם לבנה ואם נתגרשה תנשא בו וראי' מהא דפריך פרק המגרש ותו ליכא והא איכא גט ישן הכא לא תצא התם תנשא לכתחילה וקשה הא איכא גט ישן ע"י שליח דלא תנשא ואם נשאת לא תצא והיינו הך דהמשליש ומתני' בכל שאעבור דדייק מינה הרמ"ה ז"ל דינו ומה שהביא הרמ"ה ראי' מהך דהמשליש תמהני דהתם קאמר מותרת להנשא מיד ולגט ישן אין חוששין מבואר דלענין המתנת ג' חדשים קאי א"כ פשיטא דהוצרך לומר דל"ח שבא עלי' הואיל ולא נתייחד דאל"כ היתה אסורה להנשא מיד. ועוד דבלא"ה פשיטא דלא מיירי התם בדיעבד דוקא רק דמעיקרא קאמר דתיכף אחר הנתינה מותרת להנשא וא"צ להמתין ג' חדשים ומ"מ ס"ד דאין ליתן לה לכתחילה גט זה משום חשש גט ישן וע"ז קאמר דלגט ישן אין חוששין ויכול לגרשה לכתחילה ומותרת להנשא מיד ומה"ט נמי לא קשיא מברייתא קמייתא התם דקתני צריכה להמתין ג' חדשים ולגט ישן אין חוששין דקאי באמת אלכתחילה ומה שהביא ראי' מהך אוקימתא דר"י בהך דכל שאעבור הנה מלבד מה דכבר כתבתי לעיל סי' קמ"ד דכה"ג ל"ה לכתחילה כין שעדיין לא נגמרו הגירושין רק בקיום התנאי א"כ אי הוי חשש גט ישן הי' מוטל על שניהם לבטל התנאי או שלא לקיימו אבל בלא"ה כבר כתבתי לעיל סי' קמ"ד דאי הוי חשש גט ישן הי' הגט בטל לגמרי התם והוי אמרי' דשלשים הראשונים הי' כוונתו כמו לר"ה דסובר פניך תשמיש וכל שבעל נתבטל הגט ה"ה לר"י כיון דאי נימא דהיתה כוונתו כל. שלשים שיעברו א"כ הרי גירש בגט ישן מה שאסור לגרש ומאיזה צד נימא דגירש באיסור דודאי י"ל דל' יום הראשונים היתה כוונתו וגירש בהיתר וכבר עבר התנאי ואף שהכרעתי לעיל דאפי' נתייחד מ"מ לא עבר התנאי במה שנתייחד ויכול לקיים בל' יום אחרים מ"מ היינו משום די"ל מעיקרא לא עלה על דעתו שיתייחד עמה אבל אי בהולך ובא הוי גט ישן הרי כל שנתכוון לגרש בל' יום אחרים כבר גירש באיסור גט ישן וז"ב לכן דין זה של הרמ"ה צ"ע כמו שבארנו

(ו) ומסרו מידו לידה. ה"ה לשליח אחר היחוד ועב"ש בשם רש"ך שהקשה הא הוי מוקדם דל"מ רק שליח ובש"ס יש לומר ע"י שליח אחר היחיד אבל בלשון המחבר קשה והב"ח כתב דנתייחד ביומו והב"ש השיגו ולק"מ דיכול ליתנו אח"כ ע"י שליח ובעיקר הדין נראה שלא נתכוון הב"ש לחלוק על הב"ח דבאותו יום ל"ה גט ישן דודאי מבואר כן בש"ס ופוסקים כמ"ש בסק"א רק דלא הועיל לתרץ קושית הש"ך דהוי מוקדם