תפארת יעקב אבן העזר גיטין רס

ה"ז מגורשת הואיל והיה הגט קיים ביום שמתגרשת בו וייחדה אותו במקום שאינו ר"ה שצידי ר"ה אינם כר"ה וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין מגרש אחר זמן כיצד כגון שאמר לאשה ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו עד. שתתני לי ר' זוז הרי זו מתגרשת אחר שתתן ואינו צריך לכפול התנאי ולא לשאר משפטי התנאים שהרי לא גירש על תנאי אלא עדיין לא גירש זה אלא תלה הגירושין בעשיי' כך וכך ואח"כ תתגרש ומה בין מגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי לפיכך כשיתקיים התנאי נתגרשה אם היה הגט קיים אע"פ שאינה ברשותה ואינה צריכה לחזור וליטלו או להיותה ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גירושין אבל התולה הגירושין בזמן או במעשה לא הגיע לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה לפיכך כשהגיע הזמן (ג) צריך להיות הגט ברשותה או תחזור ותטאנו או יהיה כמקום שייחדה אותו בו אע"פ שאינו רשותה כמו שביארנו ואח"כ תתגרש בו ואם נשאה קודם הזמן שקבע או קודם שתעשה המעשה שתלה בו הגירושין תצא והולד ממנו ממזר שעדיין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גירושין

(ב) בצידי ר"ה. עי' בחידושי הרז"ה והרמב"ן מה שהק' על פי' ר"א ולפענד"נ דמיושב דשאני מעכשיו ולאחר ל' דאפי' תימא חזרה ע"כ לא הי' כוונתו שיחולו מעכשיו אפי' לא יהא גט קיים דא"כ הרי גירש מיד דהא יבואו ל' בודאי וע"כ דעכ"פ הי' דעתו שיהא גט קיים אז ודו"ק

(ג) צריך להיות הגט ברשותה. עב"ש ואינו מוכרח דכאן אפשר דלכ"ע לא אמרי' הזמן מוכיח דא"כ למה אמר לאחר ל' דהא יבואו ל' בודאי וע"כ חזרה הוא ומ"ש זמן להורות מעכשיו היינו שאם יהא קיים יועיל דבלי מעכשיו אינו מועיל לגרש אח"כ כמו בקנין

סעיף ג. (ד) הנותן גט ביד אשתו ואמר לה אם לא תתני מאתים זוז אין זה גט או אין את מגורשת ה"ז לא גירש כלל ואין כאן גט לא על תנאי ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה ואם אמר לה הרי את מגורשת ואם לא תתני לי מאתים זוז לא תהיה מגורשת ה"ז מגורשת אע"פ שלא נתנה מפני שלא כפל תנאו

(ד) הנותן גט. תמוה לי כיון דבשתק ולא אמר כלום פסק הרמב"ם פסול מדרבנן למה יגרע זה משותק. גם אני מסתפק מאד במדבר עמה על עסקי גיטה ונתן לה גט ואמר לה כך אי בכה"ג המעשה קיים אפי' לא קיימה תנאה או עכ"פ אם קיימה התנאי ונתנה לו מאתים זוז מהני בהא ולא ידעתי למה סתמו בזה

סעיף ד. מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי אם נתקיים התנאי ה"ז מגודשת ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט (ה) אינה צריכה גט משני שאין קידושין תופסין בה אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט צריכה גט משני

סעיף ה. בד"א שאם קדשה אחר ולא נתקיים התנאי שהגט בטל בתנאי שהוא בלאו ועשתה מעשה בביטולו או בתנאי שהוא במעשה תוך זמן קצוב ועבר הזמן ולא נעשה או באיזה דרך שהיה התנאי מבוטל בפועל הגט בטל אבל בתנאי שבידה לקיימו ובה הדבר תלוי ואם נתקיים התנאי מגורשת חיישינן שמא קיימא התנאי (המ"מ) וחלו קידושי שני

(ה) אינה צריכה גט. נראה דזה תלוי במחלוקת פירש"י ותוס' בהאשה רבה דלפירש"י משום על מנת שאני כהן א"כ ה"ה הכא וכן פי' הרמב"ם להדיא ולפירוש תוס' משום שמת בעלה ל"ש כאן כלל ולפ"ז מיושב קו' הראב"ד דהרמב"ם מפרש כפירש"י ודו"ק ודברי תוס' שם יש לדחות ואין להאריך ודו"ק

סימן קמז. אין כותבין תנאי בגט ואם כתבו מה דינו ובו ג' סעיפים

סעיף א. כיצד מגרש אדם על תנאי לא שיאמר כתבו גט לאשתי על תנאי זה או כתבו ותנו לה על תנאי זה ואצ"ל שלא יכתוב בתוך הגט על תנאי זה גירש פלוני את פלונית אלא כיצד עושה אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכותבין גט כשר בלא שום תנאי בעולם ואח"כ נותן לה הגט ואומר לה ה"ז גיטך או הרי את מגודשת ממני ע"מ כך וכך (א) או יאמר לשליח תנו לה גט זה ע"מ כך וכך

(א) או יאמר לשליח. עב"ש ואינו נראה דמ"מ נכתב על תנאי וכן משמע בלשון המחבר שהוא לשון הרמב"ם דגם לשליח צריך שיאמר אח"כ דוקא ולפעד"נ ליתן עצה שיאמר שליח שהוא עושה אותו לשליח על תנאי שתתן לו אשתו כך וכך או תנאי אחר דכיון שאין הגט ניתן לאשה על תנאי רק שהשליח נעשה על תנאי לא איכפת לן במה שהאשה תצטרך לקיים דבריו משום חשש ביטול השליחות

סעיף ב. כתב התנאי בגט (ב) אחר שגמר לכתוב תורף הגט ה"ז כשר בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים אבל אם כתבו קודם תורף הגט אפי' כתב ע"מ כך וכך (ג) ה"ז ספק גירושין שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף ה"ז ספק גירושין

סעיף ג. כל מגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה לה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין כל ימי חייה או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני או שהתנה עליה שאר תנאים קודם כתיבת התורף אם היה התנאי כתוב בגט וחזר ומחקו ונתנו לה ה"ז ספק מגורשת ואם היה התנאי על פה ה"ז נוטל הגט ממנה וחוזר ונותנו לה בלא תנאי כלל או בתנאי כשר

(ב) אחר שגמר לכתוב תורף הגט. היינו ע"מ אבל חוץ פסול מדרבנן ולא כב"ש סק"ג שכתב דמדברי הרמב"ם פ"ח הלכה ה' מוכח דפסול דאורייתא וז"א ולא מוכח מידי שם לכל מעיין שם דכוונתו שגירש בשעת גירושין באותו התנאי עייש"ה

(ג) הר"ז ספק גירושין. בזה יש מחלוקת בפוסקים כי דעת רש"י ורמב"ם אפי' נתקיימו התנאים ודעת