תפארת יעקב אבן העזר גיטין קצא

יכול לשלחו ביר אחר אפי' אם חלה דה"ל כאלו פירש לא יגרשנה אחר אלא אתה

סעיף מז. אמר לי' תן גט זה לאשתי והרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר ה"ז גט שאין זה קפידא אלא מראה מקום

(סב) אלא בימינך. זהו מ"ש הרמ"ה. והטור חולק דאפי' חלה ל"מ ונלפע"ד דברי הרמ"ה עיקר דהא באת הולך מהני חלה א"כ זה שאמר בימינך לא עדיף מאת הולך ואף שאמר אל תגרשנה זה לא קאמר רק על הימין בלבד אבל במה שדיקדק ימינך ל"ה כוונתו רק כאת הולך בלבד ואי הי' אומר אל תגרשנה אלא אתה בימינך בודאי הוי משמע דפי' שלא ילך אחר משא"כ עכשיו לא פי' רק על הימין וכ"ש לפי מה שהוכחתי לעיל דבש"ס משמע לכאו' להדיא דלענין לשלוח ביד אחר אפי' פי' מועיל חלה מדקאמר נעשה כמי שאמר אל תגרש רק בימין ול"ק כמו שפי' אל תגרש רק אתה

סעיף מה. אמר לו תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה (סג) בתוך הזמן אינו גט. אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ונתנו לה בין מלפניו בין מלאחריו אינו גט

סעיף מט. האשה שאמרה לשלוחה קבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו במקום אחר אינו גט אבל אם אמרה הבא לי גיטי במקום פלוני והביאו לה במקום אחר כשר

(סג) בתוך הזמן. ודקדק הטור דלאח"ז יכול לאחר ותמה המ"ל דברמב"ם שם מעיקרא מבואר להדיא דגם באח"ז הגט פסול ולפעד"נ דבלא"ה הקשה הר"ן שם למה הוא פסול ולא ספק מגורשת ומה"ט פסק המחבר באמת לקמן ספק מגורשת ובאמת לק"מ דטעמו של הרמב"ם דכיון שאמר כתבו לאחר חודש אף שיש במשמע בדבריו גם אח"כ כל שלא זכר בפי' לענין כתיבה גילוי דעת בלבד ל"מ דאפי' אומר אמרו ל"מ רק שיאמר בפי' א"כ כל ששינה ממה שאמר הגט פסול והיינו כמו באומר אמרו דפסק הרמב"ם דפסול ואף דשם כתב דקרוב להיות בטל היינו משום דמילי לא מימסרן אבל כאן ל"ה רק פסול דליכא משום מילי רק שצריך לשמוע מפיו וז"א רק דרבנן לדעתו כמו שהאריך בזה מהרד"ך בתשו' ע"ש ולפ"ז הכא בתנו לכ"ע יכול לאחר ואפי' פסול דרבנן ליכא כנ"ל

סעיף ג אמרה לו התקבל לי גיטי בבבל (סד) ופעמים תמצאנו בדמשק בכל מקום שיקבלנו הוי גט ובלבד לכשיגיע לבבל למקום שאמרה היא

(סד) ופעמים תמצאנו בדמשק בכל מקום שיקלנו וכו'. בש"ס ופוסקים משמע להדיא דכך צריך שתאמר ופעמים תמצאנו אבל בלא"ה גט נמי ל"ה ואיכא למידק לפי מ"ש הר"ן דהבא לי גיטי הכוונה דהיא עושה שליח קבלה רק שלא תתגרש עד שיגיע לידה א"כ ע"כ צ"ל דמה דאמרי' בהבא לי ממקום פלוני והביא ממק"א כשר הוא כמ"ש הר"ן דכל שלא נתגרשה תיכף בקבלתו מראה מקום היא לו ואינה מקפדת אף דאמרה בפי' במקום פלוני א"כ מאי קושיא וגיטא מי הוי הא ק"ו הוא ומה בהבא לי גיטי דבהדיא קאמרה דמקפדת על הקבלה באותו מקום אף דהגירושין אינן חלין אז ומ"מ אמרי' דודאי לא נתכוונה להקפיד כל שלא נתגרשה עדיין א"כ בהתקבל לי גיטי במקום פלוני וקיבלו במק"א והגיע הגט לאותו מקום למה נאמר קפידא הוא הא לא הקפידה רק על הגירושין שיהי' באותו מקום לא על קבלת הגט א"כ אפי' קבלו במק"א מאי איכפת לן כיון דהגירושין חלין באמת באותו מקום. ועוד קשה לי טובא על דברי הר"ן דהאיך אפשר דשליח הבאה הכוונה באמת לקבלה א"כ למה פסק הרמב"ם דא"צ עדים הא הוי שליח קבלה ממש דאטו אם ימסור לידה גט שתתגרש לאח"ז תצטרך עדים וכן עידי אמירה למה לא יצטרך

לכן נראה לי דכוונת הרמב"ם בשליח הבאה דהוא שליח להולכה שלה להביאו מן הבעל למקום האשה אבל המסירה ליד האשה הוא מכח הבעל רק הבעל ל״ה דעתו לשלוח לה הגט לשם ע״י שלוחו ובזה נעשה שליח שלה והשתא ממילא ל"ק מה שהקשו תוס' והר"ן דהוי הכא טלי גיטך מעג"ק ולפי הנ"ל לק"מ דודאי בלא"ה יש לתמוה הא מפורשת הוא בכנסי שט"ח זה ושלפתו מאחוריו דכל שמסר הגט מידו לידה אף דאז עדיין ל"ה מגורשת רק אח"כ מ"מ ל"ה טלי גיטך דלא הקשו שם רק על שלפתו מאחוריו דל"ה מעיקרא נתינה כלל משא"כ בהי' נתינה אף דאז לא חלו הגירושין כשר וא"כ מאי קושיא כאן וצ"ל דעיקר הקושיא דדוקא במוסר ליד האשה ל"ה טלי גיטך מעג"ק דמ"מ בא לידה מידו אבל כאן כל שלא הגיע לאותו מקום אינו שלוחה ולא שלוחו א"כ הרי בשעה שמסר לא מסר כלל לא לידה ולא לשלוחה והוי שפיר טלי גיטך מעג"ק ולפ"ז לפ"מ שבארנו דהוי שפיר שליח להולכה של האשה א"כ לק"מ כמו במוסר לאשה והגירושין נעשו אח"כ כמו שבארנו וכן צריך לפרש דברי הר"ן בתי' האחרון דאי הי' כוונתו כפי מה שפי' הוא שליח הבאה דהוי שליח קבלה א"כ היינו הך תי' קמא ודו"ק

סעיף נא. אמר הבעל לשליח (סה) טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה ה"ז (כו) לא ישלחנו ביד אחר ואם שלחו ביד אחר (סז) ונתנה האשה לשליח החפץ תחלה ואח"כ נתן הגט ה"ז מגורשת ואם נתן לה הגט תחילה ואח"כ נתנה ההפץ אפי' ביד שליח ראשון אינו גט. אמר לו תן לה הגט וטול ממנה חפץ פלוני ה"ז לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר ואם שלחו ביד אחר ה"ז גט (סא) בין שנתנה תחילה בין שלא נתנה אלא בסוף וי"א שכשאמר לו טול ממנה חפץ פלוני ותן לה הגט אם שלחו ביד אחר אפי' נתנה לו החפץ תהלה ואח"כ נתן לה הגט מאחר שלא נתנה החפץ ביד שליח ראשון קודם שתקבל הגט משליח שני אינה מגורשת כיצד יעשה (סט) יטלנו הראשון מידה ויחזור ויתננו לה בתורת גירושין אחר שהגיע לידו החפץ

(סה) טול ממנה חפץ פלוני. דין זה צ"ב כמו שאבאר והנה הוצעת הסוגי' אמר ר"ל כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל וכו' דכולי עלמא היכי דנפקא וכו' ר"י פוסל בו וכל שכן בשלוחו ר"ל מכשיר בשלוחו וכל שכן בו ע"כ ורש"י ז"ל פי' וז"ל דאף דאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר שליחות דגיטא לא בטיל וכי אפי' שינה בחפץ אין זה שינוי בגט שהרי קיבל החפץ ואח"כ נתן עכ"ל. מבואר מדבריו דמודה דמה שנתן הגט לשליח שני הוי שינוי רק אין זה שינוי בגט רק שינוי בחפץ שהגיע החפץ ליד השני והבעל לא הקפיד רק על שינוי בגט דהיינו למסור הגט ליד האשה בלי שיקבל החפץ קודם אבל כל שקיבל החפץ קודם מה שהגיע לשליח שני הוי שינוי בחפץ ולא בגט ובאמת שכן מוכח לכאו' להדי' דאי ס"ד כפי' ריב"א דבשליח שני אפי' לא שינה פסול כל שהקפיד א"כ הך מילתא דמעיקרא דכ"ע מודי היכי מיירי אי דלא הקפיד תפי' נתן הגט ואח"כ החפץ מהני ואי דהקפיד א"כ ע"כ דלא