תפארת יעקב אבן העזר גיטין קפט

תנאי כך וכך ואפשר שאינו יכול למסרו לאחר שמא יעבור על התנאי והבעל הקפיד ולא האמין רק לזה ואפילו לטעמו של הב"י יש לדון בזה דבהא לא מהני לאחר ל' כיון שלא גירש רק על תנאי כל אימת שיגרש א"כ אינו יכול למסרו לאחר וצ"ע בזה. שוב ראיתי לקמן בטור ומחבר להדיא דבכל תנאי אין לעשות שליח כלל לאחר רק בהרשהו בפי'

סעיף לח. השולח גט לאשתו ואמר לו הולך גט זה לאשתי או שאמר ליה (נא) אתה הולך לא ישלחנו ביד אחר אא"כ חלה או נאנס או שפירש לו שיכול למנות שליח ושליח שליח עד כמה שלוחים (נב) (פי' לו שלא ישלחנו ביד אחר לא יוכל לעשות שליח אפי' חלה או נאנס) (כן משמע בטור) (נג) ויש מי שחולק ואמר דבהולך סתם יכול לשלחו ע"י אחר אע"פ שלא חלה ובאת הולך לא ישלחנו ע"י אחר אא"ב חלה או שפירש לו שיוכל למנות שליח

(נא) אתה הולך. והנה לרשב"ג משמע בהדיא מכל הפוסקים דבאת הולך מיחול חלה ולא ידעתי מנא להו הא הא יש לומר באת הולך אפי' חלה לא מהני וכן משמע קצת בתוס' שם דהקשו הא בקידושין מוכח דשליח עושה שליח ותרצו דהיינו היכי דאין הבעל מקפיד ויש להבין אי דלא משמע להו לפרש התם בחלה דוקא א"כ תיקשי להו במתניתין דקתני חלה ורב כהנא מפרש חלה דוקא והתם משמע אפי' לא חלה וע"כ דיש לפרש התם בחלה א"כ מאי קושיא לרשב"ג הא בחלה מודה ואי דהקושיא בס"ד דאפי' חלה לא מהני לרשב"ג א"כ כך הוי להו לתרץ דאיצטרך היכי דאומר בפי' דאינו מקפיד דהא בס"ד אפי' הולך לא יצריך לומר דסבירא להו לרשב"ג באת הולך לא מהני חלה אפי' לפי המסקנא ואהא קאמרי דהתם שאינו מקפיד דהיינו באומר הולך דלא חזינן דקפיד ומ"מ העיקר דבאת הולך נמי מהני חלה לרשב"ג דכיון דבהולך בעינן חלה הרי במשמע בדבריו דקפיד דאל"כ אפי' לא חלה ומ"מ בחלה לא קפיד ה"ה באת הולך אף דקפיד מ"מ בחלה לא קפיד כנ"ל ודברי התוס' יש לדחוק כהר"ן ע"ש

(נב) פירש לו וכו'. כ"כ הטור ובאמת אינו מוכרח דהא להך מ"ד דסובר דבהולך לא בעינן חלה ובאת הולך מועיל חלה ע"כ דסובר שיש במשמע בלשון את הולך קפידא ומ"מ חלה מהני א"כ יש לומר דה"ה בפי' לו לא קפיד רק בלא חלה ולא בחלה. וקצת יש ראי' מהש"ס דקאמר אהא דתנן אם אמר לו טול ממנה חפץ וכו' דגיטא נמי לא הוי נעשה כמו שאמר אל תגרשה אלא בבית אל תגרשה אלא בימין למה לו לעשות הדמיון לבית וימין הוי לי' לומר בפשיטות בהך גופא דנעשה כמי שאמר אל תשלחנו רק אתה דהיינו פי' לו שכתב הטור וע"כ דכיון דבמתניתין נקט דאפי' חלה לא מהני הוצרך לעשות הדמיון לבית וימין דבהא וודאי לא מהני חלה מה שאין כן פי' לו והטעם דכיון שתלה הטעם בדבר אחר דהיינו בחפץ לא מהני חלה כמו בימין ובבית דבהא לא מהני בוודאי חלה וצ"ע ועב"ש שהקשה מהך עובדא דרבא ולק"מ דהכוונה מסור מולך כמו שפירש"י דברי שליחותך וא"כ ישמעו מה אמר לי אי דווקא הוא או לא אבל כוונת הר"ן שפיר דלמה לו לומר מתחילה אנוס הוא קודם שישמע מפיו שלא אמר הולך וז"ב

(נג) ויש מי שחולק. זה דעת הראב"ד ויש סיוע לפי' זה מהך עובדא קמא דרבא דל"א אנוס הוי כחלה כמו בעובדא בתרא ועוד מאי אנוס יש לפי דעת רוב הפוסקים דמכיר ע"י אחרים מהני וע"כ דכיון דאמר זיל יהבי' היינו הולך ולא בעי' חלה

סעיף לט. דין שליח שני כדין שליח ראשון שאינו יכול למנות שליח (נד) אא"כ נאנס או שפירש לו

סעיף מ. כשממנה השליח שליח אחר אם הוא צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם צריך למנותו בפני ב"ד ואם אינו צ"ל בפני נכתב בפני נחתם א"צ למנותו בפני ב"ד אבל צריך למנותו בפני עדים (וע"ל סי' קמ"ב ס"ט)

סעיף מא. שליח שעשה שני ושני שלישי אם מת הבעל נתבטלו כולם אבל אם הבעל קיים אע"פ שמת השליח הראשון לא נתבטל שליחות השאר מאחר שהבעל קיים

(נד) אלא א"כ נאנס. והרמ"ה חולק ונראה דדברי הרי"ף מוכרחין בש"ס דודאי יש לתמוה מס"ד דלא יוכל לעשות שליח הא כמו דשליח שא"כ ממילא יוכל לעשות שליח וע"כ דהאבעי' לענין קפידא דס"ד דיש קפידא טפי בב' שלוחים מחד שליח ואהא פשיט דיכול לעשות שליח דליכא קפידא א"כ בס"ד דיש קפידא ואפי' חלה ל"מ א"כ פשוט דלא עדיף מחד שליח דלא נבעי' חלה. גם כיון דכל הוכחה הוא ממשנה דקתני שליח האחרון א"כ כיון דקמש"ל מתני' הא מילתא בחלה ש"מ דכלהו דוקא חלה

סעיף מב. אם מת שליח שני (נה) יכול שליח ראשון ליטלו מיורשיו של שני ויוליכנו או ישלחנו ביד אחר

(נה) יכול שליח ראשון. זהו מן הרמ"ה ומוכח כן בש"ס דהא קאמר מת ראשון בטלו כולם וקשה הא כולם בלא"ה בטלו רק האחרון קיים וע"כ דכולם לא בטלו דאם מת אחרון חוזר לשלפניו ואפי' חי מוכח דהא קאמר מת ראשון ואחרון חי וקאמר בטלו כולם ש"מ דבלא"ה כולן קיימין אף דאחרון חי

סעיף מג. שליח קבלה אינו יכול למנות שליח. ואפי' נאנס ואפי' נתנה לו רשות למנות שליח (נו) משום דה"ל מילי ומילי לא מימסרן לשליח (נז) ויש מתירין (נח) אם נתנה לו רשות למנות שליח (ואז יוכל למנות אחר בלא ב"ד רק לפני שנים) (ב"י בשם הרשב"ץ)

(נו) משום דהוי לי' מילי. זהו דעת הרמ"ה שהביא הטור ומ"מ נראה ברור דאפי' לדעתו הוי ספק מגורשת דהא באומר אמרו כתב הטור בשם הרמ"ה לעיל דהוי ספק מגורשת דילמא הלכה כמ"ד מודה ר"י באומר אמרו. והנה הטור הקשה על הרמ"ה דבאומר אמרו ל"ה מילי ופי' ב"י דהכוונה דהתם לאו משום מילי היא אלא כמ"ש הרמב"ן דבעי' שישמעו מפי הבעל אבל באמת בהך סוגי' דס"פ התקבל משמע בהדיא באומר אמרו ג"כ מטעם מילי הוא ע"ש אבל נראה העיקר דודאי בכה"ג דנותן רשות למנות שליח והיא אינה ממנה עכשיו כלל בודאי הוי מילי, אבל אם מנתה שליח עכשיו בפי' רק שאינו כאן ושולחת שליח למסור לו השליחות בהא ודאי מהני דל"ה מילי כלל דכי אין אדם עשוי לעשות שליח שלא בפניו ובהא מודה הרמ"ה ולפ"ז מ"ש ב"י דהר"ן והרשב"א ל"ל כהרמ"ה אינו מוכרח דודאי הרשב"א דכתב בפי' דאם אמרה שימנה שליח תחתיו מהני ל"ל דהרמ"ה אלא כדברי הרמב"ן דכתיבה שאני אבל הר"ן לא כתב רק דיכולה למנות שליח שלא בפניו והיינו שתמנה היא שליח עכשיו שלא בפניו ומוסרת לו השליחות ע"י השליח דהיינו אמרו לפלוני וכדמסיק הר"ן בסוף התקבל דבאופן זה דעתו מסכים להרא"ה דמהני ול"ה מילי ע"ש ולפ"ז אפשר דמודה הרמ"ה דודאי לא יסבור דא"א לעשות שום שליח שלא בפניו: