תפארת יעקב אבן העזר גיטין קעז

בקטנה היינו להבחין בין גיטה לד"א דהיינו הך רק גבי קטן ל"ש שיעור הבחנה דגט וקאמר צרור וזרקו דהיינו לענין זכי ובקטנה לגירושין שתדע להבחין לשמור הגט ולא דבר אחר ונראה דהך דס"ל דמבחנת הוי שיעורא דפעוטות צ"ל דס"ל דודאי בידעינן דמבחנת בהכי סגי מדלא קאמר שיעורא בשנים רק הפעוטות אז אמרי' דודאי מבחנת ואין צריך בדיקה על זה. אבל קשה מאד לומר דמבחנת הכוונה בת שש או שבע

(יא) ויש מי שאומר. זהו דעת רש"י והתוס' הקשו על פרושו ולפעד"נ ליישב פירש"י ואדרבא מוכח לכאו' כדבריו כמו שאבאר. והנה מה שהקשו התוס' דהא לר' ינאי דדריש מונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה לפי טעם זה מגורשת ע"י אבי' דהא אפי' פקחית אבי' מקבל את גיטה ותנא דבי ר"י לא פליג עלי' בדינא והיינו דכשיש לה יד אבי' משמרה מלחזור. ולפענד"נ דאדרבא מהא גופא ראי' דסובר רש"י דלר' ינאי ודאי א"מ דמי שיש לה יד לגרש עצמה אז יכולה להתגרש ע"י עצמה או ע"י אבי' כשהיא קטנה או נערה אבל אותה שאין לה יד כלל להתגרש מעצמה אפי' ע"י אביה א"י להתגרש וממילא לתדר"י נמי לא מתגרשה כלל דבעי' שלא תהא משלחה וחוזרת מצד עצמה כמו יד לר' ינאי ותדע דלפ"ד התוס' הו"ל לישנוי' דר"י ביש לה אב ומ"מ משום הפקר אינה מתגרשת דהא הך נפקותא נאמר באמת בירושלמי לפי פי' התוס' ולמה לא משני דר"י כן וע"כ דבאמת לר' ינאי ור"י אפי' ביש לה אב אינה מתגרשה. גם לא הבנתי לפ"ד תוס' למה לא תתגרש ע"י עצמה ג"כ כיון דאנן כל שא"י לשמור אמרי' וביש לה אב יכולה לשמור א"כ תתגרש בקבלת עצמה גם בירושלמי שהביאו מבואר אפי' בן מאת הוי יכולה לשמור גיטה וע"כ דמקבלת בעצמה א"כ ה"ה בקטנה שיש לה אח תקבל גיטה וכן ביש לה אב לדעת הפוסקים דקטנה מקבלת בחיי אבי' והוא דעת תוס' בעצמם קודם. וברור דלר' ינאי ותדביר"י אפי' יש לה אב דבעי' שתהא בעצמה ראוי לקבל גיטה ואז ביש לה אב אף אבי' מקבל או רק אבי' דהתורה זכתה לו אבל שיהא לה יד לקבל לולא אביה דבעינן

ומה שהביאו תוס' ראי' מירושלמי לפענד"נ דלהיפוך מוכח דע"כ צ"ל דהך מ"ד דאי"ל גיטה לית לי' טעמא דמשלחה וחוזרת דאל"כ כיון דלמ"ד משום גרירה אפי' יש לה אינו יכול לשמרה מן ההפקר א"כ פשיטא שאי"ל שלא תחזור כיון דהפקר היא ממילא תחזור וע"כ דהך מ"ד ל"ל כלל הך טעמא דמשלחה וחוזרת רק אי"ל גיטה בלבד וכשיש לה אב יכול לשמור גיטה וכיון דאנן ס"ל הך טעמא דמשלחה וחוזרת ממילא מוכת בירושלמי גופא דלפום הך סברא אפי' יש לה אב אינה יכולה לשמרו א"כ לדידן אינה יכולה להתגרש אפי' יש לה אב דהא אנן הך טעמא דמשלמה וחוזרת ס"ל וז"ב

אך אמנם הואיל ובלא"ה יש להבין בירושלמי חדא דהאיך אפשר שיסבור הך מ"ד משום גרירה דעבר וגירש מותר דהא בפי' אמרו הך טעמא דאינה יכולה לשמור גיטה גבי קטנה וא"כ ה״ה שוטה למה תהא מגורשת דיעבד נהי דמשום: גרירה ליכא מ"מ לא יכחיש שום מ"ד דכל שאינה יכולה לשמור. א"מ ועוד דר' ינאי דקאמר משום גרירה קאמר הכא משום משלחה וחוזרת דאפי' דיעבד אינו גט וקשיא דר' ינאי אדר' ינאי

לכן כנלפענ"ד דודאי גם הך מ"ד משום גרירה מודה דבאינה יכולה לשמור אינה מגורשת אפי' דיעבד רק בהא נחלקו דר' ינאי סובר כיון דקתני במתני' נשתטית לא יוציא משמע בהדיא דכל, שהיא שוטה עפ"י הסימנין המבוארין בחגיגה שוטה היא לגבי גט ולא יוציא לזה סובר דודאי לאו כל שוטה אינה יודעת לשמור גיטה רק אם מאבד מה שנותנין לה או שוטה גמורה שזורקת אבנים ומשברת כלים. אבל שוטה שיש לת' אחד מהסימנין [דאפי' באחת. מהן הוי שוטה] לא מיקרי בשביל זה שאי"ל גיטה ובמתני' קתני סתמא נשתטית לא יוציא לכך קאמר משום גרירה ובודאי אי באמת אינה יודעת אינה מתגרשת דאורייתא רק בסתם שוטה מיירי דהיא בחזקת יודעת דמחמת שטותה לא חשבינן לה כאינה יודעת והיינו ממש הך דר"י בש"ס דילן דקאמר דבר תורה שוטה מתגרשת רק משים הפקר ופרכינן עלה אי באינה יודעת הא אמר ר' ינאי והיינו דאי בא"י א"מ ד"ת ומשני ביודעת והיינו משום דבמתני' סתמא נקט נשתטית ואפי' יודעת והא לא ס"ל דכל שוטה כא"י חשבינן לה אבל הך מ"ד דפליג אדר' ינאי בירושלמי סובר דכל שוטה כא"י לשמור חשבינן לה ואינה מגורשת מדאו'

והנה בש"ס דילן דייקינן הא דר"י ממתני' דקתני עולמית בסיפא ורישא לא ש"מ לכדר"י ולפ"ז באמת צ"ל דבאינה יודעת לשמור לא מתגרשה לעולם אפי' יש לה מי שישמור גיטה כיון שאי"ל בעצמה דאי כשיש לה בן אח ואב יצאת מכלל שאי"ל א"כ לא מוכח דר"י דשפיר י"ל דשוטה א"מ כלל אפי' דיעבד והא דלא קתני עולמית כמו בסיפא דבהא מהני יש לה אב בן ואח משא"כ בסיפא וע"כ דבאמת ל"מ כל שא"י מצד עצמה ומזה דייק דלאו כל שוטה אינה יודעת לשמור רק משום מנהג הפקר נגעו בה אמנם הך מ"ד בירושלמי דכל שוטה הוי אי"ל גיטה ע"כ דעולמית דלא קתני היינו משום דכל שגיטה נשמר ע"י אחרים מתגרשת ולכך לא קתני עולמית אבל ליכא למימר דמצד עצמה בעי' יכולה דא"כ למה לא קתני עולמית דלדידי' אפי' עבר וגירש אסור כל שאין לה אב אח ובן והיינו דקאמר בירושלמי דנפ"מ בינייהו חדא עבר וגירש והיינו בסתם שוטה דלמ"ד משום גרירה לא חשבינן לה כא"י ולמ"ד משום שאינה יכולה אסור דכל שיטה אתינן עלה מטעם שא"י ואפי' דיעבד אינו גט והדר קאמר נפ"מ ביש לה אב והיינו כשבאמת אינה יודעת לשמור גיטה דלמ"ד משום גרירה בעינן שתהא יכולה לשמור מצד עצמה דוקא ולכך דייק טעמא גרירה מדלא קתני עולמית כנ"ל אבל הך מ"ד מפני שאינה יכולה ע"כ דלדידי' כל שגיטה נשמר ע"י אחרים סגי מדלא קתני עולמית ולפ"ז הא דקאמר משום גרירה אסור לאו משום גרירה אלא דאורייתא אסור מפני שאינה יכולה לשמור בעצמה אבל גרירה ל"ש כשיש לה אב דמנהג הפקר אין מניחין לנהוג בה ולפ"ז לדידן דקיי"ל כמ"ד משום גרירה דהיינו הך דר"י בש"ס דילן ממילא בעי' שתהא יכולה לשמור מצד עצמה וכדעת רש"י ודו"ק ויתר הדברים בזה כבר יתבאר סי' קי"ט עיי"ש מה שהארכתי

ומה שהקשו התוס' דא"כ לענין קידושין נמי לא תתקדש דויצאה והיתה כתיב. והנה המהרש"א הקשה ע"ז דהא ע"כ לאו לכל מילי איתקש דהא קטנה בפעוטות מתגרשת ואינה מתקדשת קידושין דאו' והוא תמוה דכמו דמחלקינן בין נערה שאינה יכולה להתקדש אפי' לרבנן משא"כ להתגרש משום דגירושין בע"כ וקדושין מדעתה א"כ פשיטא דטפי יש לחלק בהכי דגירושין דבע"כ דאפי' חרשת מתגרשה דלית בה דעת כדאמרי' ביבמות וה"ה קטנה משא"כ בקידושין דבעי' דעת מתקדשת אבל מ"מ נלפענ"ד דלק"מ דשאני גירושין דקרא כתיב ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה א"כ בקידושין ליכא למימר הכי דא"כ לעולם לא תתקדש דהא אפי' אינה מתקדשת בעצמה וקרא את בתי נתתי כתיב וע"כ דגבי קידושין ליתא להאי כללא וז"ב

סעיף ז. כל היכא שיש לקטנה יד לקבל גיטה (יב) יש לה תורת חצר (או ד"א) (הנהגות מיי' פ"ה) לקבלו כשם שיש לגדולה

(יב) יש לה תורת חצר או ד"א. נראה פשוט דלאו כללא היא בגדולה. למ"ד דגדולה אפי' אינה עומדת בחצירה כל שאמרה יזכה לי חצירי מגורשת אבל קטנה לא משום דכשאמרה יזכה לי נעשה שליח שלה דחצר משום שליח נמי איתרבאי אבל קטנה אינה עושה שליח וכן בד"א נלפענ"ד דהיינו דוקא באין לה אב אבל ביש לה אב כיון דכל שיש לה לאב א"כ אם תקנה ד"א לאבי' הם והוי כזורק בחצר אבי'