תפארת יעקב אבן העזר גיטין קנב

כנגד החיצונה וע"ז נתן רש"י טעם כיון שאין עשויות לשמור אוירן לא קני' מחמת דמינטר במחיצות חיצונות דלא לכך עשויין משא"כ מחיצות חצר

וכן יש להוכיח מדברי מהרש"א דיש לפרש כן לדעת רש"י דכתב על מה שכתבו התוס' דיש ספרים דגרסי גבי חצירות לתוך אויר החיצונה ולפי גירסא זו מוכח דאפי' בחלל פנימית אינה מגורשת וכתב מהרש"א וז"ל דדומיא דגבי חצירות לאויר החיצונה דהיינו תוך חללה אית לן לפרש גבי קופות לאויר פנימית דהיינו ולא כנגד כמ"ש לעיל התוס' עכ"ד. ולכאו' יש לתמוה דמה צורך לו לומר משום דומיא הא בלא"ה כיון דבחצירות לאויר החיצונה הכוונה כנגד הפנימית א"כ אי גבי קופות הכוונה כנגד הפנימית מ"ש דמעיקרא בחצירות קרי לה אויר חיצונה ובקופות קרי להו אויר פנימית הא תרווייהו בחלל חיצונית וכנגד פנימית וכך נראה באמת פשוט כוונת התוס' גם מאי אפי' דקאמר הא היינו הך גוונא דמעיקרא מגורשת הכא לא ומזה מוכח דע"כ אויר פנימית דהכא היינו בחלל פנימית

וברור דקשיא לי' למהרש"א די"ל דרש"י מפרש אויר חיצונה אפי' שלא כנגד הפנימית כלל משום דמשועבדות הן לה והשתא שפיר נקיט בסיפא דאפי' כנגד הפנימית לא אבל לא מיירי בחלל פנימית ולזה כתב מהרש"א דמ"מ יש להוכיח דכמו אויר חיצונה דרישא מיירי בחלל מחיצות חיצונה כמו כן אויר פנימית דסיפא הכוונה בחלל מחיצות פנימית דיש לפרש אויר פנימית דסיפא דומיא דאויר חיצונה דרישא. אך מ"מ לא נראה כן דעת רש"י תדע דהא בפ"ק דע"ז מפרש דלכך קנה עד דמטי' לארעא בהגבהה הרי דנתכוון לסלק קושית התוס' דהתם לאו מכח אויר כלי קנה ואי מפרש כאן כך בלא"ה לק"מ אף שיש לדחות דסובר באמת הוכחת מהרש"א דמ"מ מוכח דבחלל פנימית אינה מתגרשת אבל בלא"ה כיון דכל הפוסקים הסכימו דשלא כנגד הפנימית לא למה נדרש דברי רש"י היפוך דעתם

איברא קשה לי טובא כיון דבמחיצות החיצונות גופייהו לא מיגרשה א"כ למה תתגרש כנגד הפנימית הא לא מינטר דילמא אתי. זיקא ושדי לי' חוץ לכנגד הפנימית בתוך החיצונית והוי אויר שאין סופו להניח ואפי' לא אתי זיקא ואירע סיבה אחרת מ"מ לא מיגרשה כמו פירש"י בהך דעומדת על הגג בשלומא לפי מ"ש התוס' דמיירי במחיצות החיצונות מספיקות דליהוי משתמר מבני החיצונה א"כ מזיקא נמי משתמר מחיצונה אבל לפמ"ש התוס' בעומדת בחצירה קשה הא בעומדת על הגג ג"כ פריך בש"ס והא לא מינטר כמו שפירש"י ואפילו אם נוכל לפרש כמי שעומדת מ"מ הוי לישנוי' בעומדת ממש אי בהכי מהני ובודאי דתירוץ ב' של התוס' עיקר דהא בלא"ה מיירי בעומדת בחצירה דקי"ל כמ"ד והוא שעומדת בצד ביתה ובצד חצירה

הן אמת ראיתי להרב מהרש"א בתוס' בד"ה היתה עומדת דכתב ליישב קושית התוס' דקתני עומדת למ"ד דלא בעינן עומדת רק אפילו היא בציפורי וחצירה בעכו דלפי מה דמוקמינן סיפא במחיצות עודפות רישא נמי בהכי מיירי ולא מיירי כלל במעקה ולא הוי משתמר מפני בני החיצונה לכך בעי עומדת ואפילו אי מוקמינן במעקה מצד החצר ליכא מעקה. ומחמת זה בעינן עומדות מבואר מדבריו דאם עומדת שם ויש מחיצות עודפות לא בעינן מעקה כלל ואפילו למעלה מן המעקה הוי משתמר מכח מחיצות העודפות ומפני בני החיצונה הוי משתמר מכח עמידתה אבל הוא תמוה דהא ר"י אמר שמואל גופא מוקי רישא במעקה וסיפא במחיצות עודפות וקשה הא וודאי רישא וסיפא בחד גוונא מיירי דמהכי דייק שם דרשויות חלוקות לגיטין רק דדחי מידי אירי' הא כדאיתא והיינו בחצר וגג למי הם שייכים ולא באיכות החצר והגג וכ"ש דלא הוי לי לישנוי' רק במחיצות עודפות כמו בסיפא ולדידן בלא"ה בעינן עומדת דקי"ל כעולא לא כרב אושעי'

גם בגוף דבריו ליישב קושית התוס' לא הועיל כלום דוודאי ידעו התוס' דיש לפרש עומדת שתהא משתמר לדעתה רק זהו באמת התירוץ כמי שעומדת משום דלעולא עומדת ממש בעינן לא על פי ציווי' אבל לרב אושעי' לא בעינן שתעמוד בעצמה דוקא רק על פי ציווי' א"כ ג"כ לפי' מהרש"א עומדת לאו דוקא רק כמי שעומדת דהיינו שמשתמר ע"י שלוחה וציווי' כמו שפירש"י במילתא דר' אושעי' ע"ש גם מכל הפוסקים משמע דלעולם בעינן בתוך מחיצות המעקה דוקא

ולכאורה הי' נראה ליישב דגבי חצירות שפיר מהני כיון דהוא עומד מחוץ לחצירות וזורק כל שהגיע לאויר חיצונה הוי דרך ירידה ומתגרשת אבל הכא דעומד למטה בחצר יזרוק למעלה אי נפרש בלי מעקה תיקשי האיך קתני סתמא כיון שהגיע לאויר הגג דבהתחלת הגעה לאויר הגג הרי דרך עלי' הוא ואינה מתגרשת עדיין כשנשרף ולדברי ה"ה אפילו נשרף דרך ירידה אינה מתגרשת משעת דרך עלי' קתני משהגיע לאויר הגג דאז דרך עלי' והמקשה דמקשה והא לא מינטר ולא מקשה הא דרך עלי' הוא משום דלא ידע כלל מאוקימתא דמחיצות עודפות דהא בסיפא ג"כ פריך והא לא מינטר ומשני לי' במחיצות עודפות ור"י אמר שמואל דמשני לי' לא משני במחיצות עודפות דהכא לא סגי בהכי דדרך עלי' הוא כנ"ל והוצרך לישנוי' במעקה והא דקתני לאויר הגג היינו באויר מעקה ואז ע"כ דרך ירידה הוא. איברא עדיין אין דעתי נוחה בזה דלפי זה כל שהי' דרך ירידה באמת חוץ למעקה מתגרשת במחיצות עודפות וכל כי האי לא הוי שתקו הפוסקים לבאר ברישא דלא בעינן מעקה רק מכח דרך עלי' ולא בדרך ירידה. [וראיתי להרב בת"ג שכתב לחלק בין אם הגג שאול או שלה לגמרי דבשאול לא הוי שלה רק עד מחיצות המעקה לא האויר למעלה ובשלה הוי הכל שלה אפילו האויר וע"ש שהאריך ואינו נראה כלל דמוכח בש"ס להדיא ובתוספות דבגג דידה ממש מיירי דהמקשה מכריח דאושלי' מקום אבל מעיקרא בגג דידה ממש וכן לפי המסקנא מידי אירי' הא כדאיתא ממילא בגג דידה ממש מיירי]

לכן נראה לפע"ד בהתר קושי' זו דהנה בב"ש בס"ק ה' כתב שיש לדקדק ברש"י שפירש בקושי' הש"ס והא לא מינטר דאירע סיבה וע"ש מ"ש לפרש דבריו ונראה לי ביאור דבריו דודאי שני מיני שמירה בגט האחד מפני רוח והשני מבני אדם רק מפני רוח לא בעינן שישתמר מדעתה רק כל שהי' משומר מעצמו ולא דחהו הרוח מהני אבל מבני אדם בעינן שיהא משומר לדעתה וכל שלא הי' משומר לדעתה ומחמתה לא מהני ולפי זה שפיר מקשה בש"ס והא לא מינטר דמבני אדם הוי משומר כיון שהיא עומדת אפי' למעלה מג' טפחים רק מרוח אינו משתמר ואי הי' נח הרי דהי' משומר מן הרוח הוי מגורשת אף דלא הי' משתמר לדעתה דברוח לא בעינן זה אבל עכשיו דנשרף הרי לא הי' משומר כלל דאף דהי' על ידי סיבה מ"מ בלי הסיבה, הי' ג"כ הרוח דחהו ואהא משני דיש לו מעקה ובלי סיבה אף מרוח הי' מינטר (כן צריך לפרש דברי הב"ש דאל"כ דבריו מגומגמים] ולפי זה נראה פשוט דהא דמהני מחיצות החיצונות עודפות היינו לענין שיהא משומר מבני אדם אבל לענין רוח כיון דבתוך החיצונות לא מתגרשה א"כ אי נשרף קודם שהגיע לאויר חלל פנימית לא הוי גט דבלי סיבה הי' הרוח דחהו חוץ לפנימית והוי אויר שאין סופו לנוח כמו שפירש"י רק הך דאביי מיירי בנח באמת בפנימית וקמש"ל דמתגרשה משהגיע לאויר חיצונה כנגד פנימית דכיון דנח הרי הי' משומר מרוח ובהא לא בעינן משתמר לדעתה ומבני אדם הי' משומר לדעתה