צורת בית המקדש ט

וּבַצְּפוֹנִית לְסוֹף קנ"א אַמָּה, מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, רָאָה הַנָּבִיא שַׁעַר. וְחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה עִם הֱיוֹת שֶׁאֵינוֹ כָּתוּב מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא, תִּמְצָאֵהוּ מֵעַצְמְךָ שֶׁהוּא צוֹדֵק, כִּי יִתְבָּאֵר בְּסִימָן כ"ב שֶׁמֶּרְחַב הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מִמִּזְרָחוֹ עַד מִזְרַח הַפְּנִימִית מֵאָה אַמָּה, וְכֹתֶל מִזְרַח הַפְּנִימִית שֵׁשׁ, כִּי כֵן כָּל כָּתְלֵי הַחֲצֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (סימן ח) . וְהַפְּנִימִית מְרֻבַּעַת ק' עַל ק' כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר בְּסִימָן ל"ו, וּבְאֶמְצָעָהּ לְכָל צַד הַשַּׁעַר, וְהוּא מְכֻוָּן נֶגֶד שַׁעַר הַחִיצוֹנִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁרֹחַב כָּל הַשְּׁעָרִים עֶשֶׂר אַמּוֹת, הִנֵּה הַתְחָלַת שַׁעַר הַפְּנִימִית שֶׁלַּצָּפוֹן, לְסוֹף מ"ה אַמָּה מֵחֲלָלָהּ שֶׁמִּמִּזְרָח לְמַעֲרָב. הֲרֵי יֵצֵא לָנוּ הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל שַׁעַר הַצְּפוֹנִי הַחִיצוֹנָה הַמְכֻוָּן מוּל הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי, מַתְחִיל לְסוֹף הַמֵּאָה שֶׁל הַחִיצוֹנָה, וְשֵׁשׁ שֶׁל חוֹמַת הַפְּנִימִי, וּמ"ה חֲלָלָה, שֶׁבֵּין הַכֹּל קנ"א אַמָּה.

וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן . . מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, וְתָאָיו שְׁלֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ . . וְאֵילָיו וְאֵלַמָּיו כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ – פֵּרוּשׁ גָּבְהוֹ. וְרֹחַב – מִגַּג הַתָּא לְגַג תָּא הַשֵּׁנִי חָמֵשׁ וְעֶשְֹרִים בָּאַמָּה. וְחַלּוֹנָיו וְאֵילַמָּיו וְתִימֹרָיו כְּמִדַּת הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים (יחזקאל מ, כ-כב) .

"וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ" (יחזקאל מ, כב) . הָרַדַ"ק וְהָרִי"א פֵּרְשׁוּ שֶׁאֵלּוּ הַמַּעֲלוֹת נֶאֶמְרוּ עַל גּוֹבַהּ עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מֵהָעֲזָרָה הַזֹּאת, וּכְאִלּוּ אָמַר שֶׁמֵּחָצֵר הַזֶּה יַעֲלוּ שֶׁבַע מַעֲלוֹת אֶל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל פְּשָׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה בְעֵינַי, שְׁהוּא כַּמּוּבָן מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל, שֶׁאֵלּוּ הַמַּעֲלוֹת הֵם חוּץ לַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ א שער הצפון של החצר החיצונה המדובר בענין (אלא שקצת צ”ע לשון רבינו “לשערים”). , וְהוּא גוֹבַהּ עֶזְרַת הַנָּשִׁים מֵהַר הַבַּיִת. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ ב עיין לעיל סימן ב שהביא הפסוק ויעל במעלותיו (מ, ו), שמדבר בשער המזרחי. והכוונה כאן היא למספר המעלות שלא נזכרו. ובספר צורת הבית המחודש (מ, כב) כתב רבינו שלא נזכרו בכתוב “מספר” המעלות. הַמַּעֲלוֹת, כָּתַבְנוּ עַל פִּי הַמִּשְׁנָה שְׁהָיוּ י"ב ג ובפתיחה כתב רבינו שיתכן שהיו יותר מי”ב. עיי”ש. – עִם כָּל זֶה יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁבְּצָפוֹן וְדָרוֹם ד וכמ”ש בפסוק כו, ומעלות שבעה עולותיו וגו’. לֹא הָיוּ אֶלָּא ז', כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהָהָר הוּא יוֹתֵר מִדְרוֹן בַּמִּזְרָחוֹ.

"וְאֵלַמָּיו לִפְנֵיהֶם" (שם) , פֵּרוּשׁ הָאוּלָם הָיָה לִפְנִים מִן הַמַּעֲלוֹת ה כן פרש”י. ולפ”ז יוצא שהמעלות לעלות מן ההר לחצר החיצונה הם בתוך חלל השער צמוד לסוף השער מבפנים ששם מתחיל האולם. שֶׁהַמַעֲלוֹת לְחוּץ מִמֶּנּוּ ו המדובר כאן הלא הוא השער הצפוני שהמעלות הוא בחלל השער כנ”ל. והנה לעיל כתב רבינו שרוחב מעלה אחת חצי אמה, וכיון שבשער הצפוני יש שבעה מעלות יוצא שמשך המעלות כולם תופסי קצת יתר מחצי משך החלל. אכן בשער המזרח שכתב רבינו לעיל שיש בו י”ב מעלות (או יותר וכמ”ש רבינו בפתיחה) נמצא שתופס את כל חלל השער שהוא שש אמות (או יותר לפי הנ”ל). , וְעוֹלִין עַל הַמַּעֲלוֹת קֹדֶם שֶׁיִּכְנוֹס לָאוּלָם.