צורת בית המקדש עז

וּמוֹתַר הַקֹּדֶשׁ, עַד אֹרֶךְ כ"ה אֶלֶף קָנִים בְּרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שֶׁל הָרְצוּעָה הַזֹּאת שֶׁבַּצְּפוֹנִית, הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ כָּל זֶה בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ, וְשֶׁבְּתוֹךְ רְצוּעָה זוֹ הוּא הַר הַבַּיִת בְּאֶמְצָעָהּ. וּפֵרֵשׁ הַכָּתוּב עַכְשָׁיו (יחזקאל מה, ד) מַה שֶּׁהוּא סְבִיב הַר הַבַּיִת, הַיְנוּ י"ב אֶלֶף וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קָנִים לַמִּזְרָח, וּכְנֶגְדָּן לַמַּעֲרָב, וְהַר הַבַּיִת ה' מֵאוֹת קָנִים בָּאֶמְצַע, הֲרֵי כ"ה אֶלֶף קָנִים אֹרֶךְ. וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים קָנִים לַצָּפוֹן, וּכְנֶגְדָּן לַדָּרוֹם, וְהַר הַבַּיִת חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בָּאֶמְצַע, הֲרֵי רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָנִים, כָּךְ הֶעֱלָה רַשִׁ"י (שם) הַחֶשְׁבּוֹן.

וְכָתַב הָרִי"א ז"ל (יחזקאל מה, ב) וְכָל זֶה מִלְּבַד א לקמן בסימן פא, כשמדבר במגרש העיר, מפרש בכתוב מדות המגרש ומדת העיר והשטח לעובדי העיר. וכאן במגרש הר הבית כתוב שמדת המגרש הוא חמשים אמה, ומשמע ליה לאברבנאל שבדומה למגרש העיר, שהוא בנוסף למדות השטח סביבו, כן הוא במגרש הר הבית. ורבינו מוכיח כפירוש הרד”ק, ששטח מגרש הר הבית כלול בשטח שנים עשר אלף ומאתיים וחמשים הקנים שבמזרח ומערב, ובארבע אלף שבע מאת וחמשים הקנים שבצפון והדרום. ומה שלא מפורט כן בכתוב, הוא כיון שחשבון המגרש הוא באמות ולעומת חשבון השטח בקנים, הוא דבר מועט. הַחֲמִשִּׁים אַמָּה שֶׁהָיוּ לַמִּגְרָשׁ סָבִיב, ע"כ. וְאֵינוֹ נִרְאֶה, לְפִי שֶׁאִם כֵּן הוּא, אֵלּוּ הַג' רְצוּעוֹת שֶׁנִּתְרְמוּ מֵהַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה לֹא יִהְיוּ בְּשִׁוּוּי. כִּי הָרְצוּעָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים שֶׁהַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכָהּ תִּהְיֶה חֲמִשִּׁים אַמָּה עוֹדֵף מִד' רוּחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי הַמִּגְרָשׁ שֶׁסְּבִיב הַר הַבַּיִת. וְהַכָּתוּב מַשְׁוֶה שְׁלָשְׁתָּן תָּמִיד, רְצוּעַת הַכֹּהֲנִים עִם רְצוּעַת הַלְוִיִּם בְּאֹרֶך וְרֹחַב (יחזקאל מח, יג) , וּרְצוּעַת הָעִיר בָּאֹרֶךְ עִם שְׁתֵּיהֶן (יחזקאל מח, י) . וְכֵן חָזַר הַכָּתוּב וְכָלַל שְׁלָשְׁתָּן בִּמְרֻבָּע בְּאָמְרוֹ (יחזקאל מח, כ) : כָּל הַתְּרוּמָה וְגוֹ', כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּסִימָן פ"ג.

אָמְנָם מַה שֶּׁלֹּא פִּחֵת רַשִׁ"י ז"ל אֵלּוּ הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַמִּגְרָשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ רַק בָּאַמָּה כַּכָּתוּב, וְאֵינָם עוֹלִים בְּמִדַּת הַקָּנֶה, כִּי אִם ח' קָנִים וָחֵצִי בְּקֵרוּב. וְהוֹאִיל וְאֵינָם עוֹלִים לְמִנְיַן י' קָנִים, לְכָךְ לֹא רָצָה לִפְחֹת מֵהַחֶשְׁבּוֹן בְּפָחוֹת מֵעֶשֶׂר. וְכֵן הֵם דִּבְרֵי הָרַדַ"ק ז"ל (יחזקאל מה, ד) שֶׁהַחֲמִשִּׁים מִגְרָשׁ הֵם בִּכְלַל הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה הַנִּשְׁאָר חוּץ לְהַר הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁזְּכַרְנוּהוּ שָׁם. וְאָמַר שֶׁזֶּה הַנּוֹתָר כֻּלּוֹ יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת ה', וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לַבָּתִּים.