צורת בית המקדש ע

"וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל מא, י) . שֶׁהָיוּ לְשָׁכוֹת בְּנוּיִים בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה לִצְפוֹן הַתָּאִים וְלִדְרוֹם הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בְּסִימָן ע"א. וְאָמַר הַכָּתוּב בְּכָאן שֶׁהָיָה הֶפְסֵק בֵּין אוֹתָם הַלְּשָׁכוֹת אֶל הַתָּאִים עֶשְׂרִים אַמָּה. סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב, כְּלוֹמַר מִכָּאן וּמִכָּאן, כִּדְפֵרַשְׁתִּי לְעֵיל גַּבֵּי מֻנָּח (בסימן ס"ד-ס"ט) דְּ"סָבִיב סָבִיב" הַיְנוּ לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם.

וְקָרָא הַכָּתוּב בְּכָאן הַלְּשָׁכוֹת מַה שֶּׁהוּא נִקְרָא לְשָׁכוֹת בְּסִימָן ע"א, וְכֵן הַתָּאִים גַּם כֵּן נִכְלָל בְּשֵׁם לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא שֵׁם כּוֹלֵל כָּל חַדְרֵי הַבַּיִת יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.

וְאֵלּוּ הָעֶשְׂרִים אַמּוֹת, מֵהֶם ט"ו אַמּוֹת שֶׁכְּנֶגֶד הָעוֹדֵף שֶׁלַּצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, וְה' אַמּוֹת עוֹד עוֹדֵף עֲלֵיהֶן. וְכֻלָּן בְּשֵׁם חָצֵר א אע”פ שלשכות אלו והרווח בין הבית אל הלשכות הן בשטח החצר החיצונה (עיין לעיל סל”ו ולקמן סע”א) שהוא מחוץ לכותל חצר הפנימית’ נקרא אויר העשרים בשם חצר הפנימי בכתוב. פְּנִימִי יִקָּרְאוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מב, ג) : "נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי".

"וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא וְגוֹ' צָפֹנָה וְהִנֵּה שָׁם מָקוֹם בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה, וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא ב פירוש הפסוק, שאויר העשרים יש לו דין חצר הפנימי וע”כ שם הוא מקום אכילת ובישול קדשי קדשים, וגם נפק”מ מזה לענין איסור הוצאת קדשי-קדשים חוץ למחיצתן. אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם" (יחזקאל מו, יט-כ) . וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא צָפֹנָה, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁכְּמוֹ כֵן אוֹתָן עֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת שֶׁלַּדָּרוֹם הֵם גַּם כֵּן מְקֻדָּשִׁין לְכָל זֶה, דְּמַאי שְׁנָא הָנֵי מֵהָנֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּבְצָפוֹנָה שְׁכִיחִין טְפֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דְּהָתָם מְקוֹם שְׁחִיטָתָן (זבחים מז.) .

וְאוּלַי שֶׁכְּמוֹ שֶׁלְּעוֹלָם מְיֻחָד רוּחַ צְפוֹנִית לִמְקוֹם שְׁחִיטָתָן, תִּתְיַחֵד לֶעָתִיד כְּמוֹ כֵן אוֹתָהּ הָרוּחַ לַאֲכִילָתָן ג דברי רבינו צריכים ביאור שהרי מקרא מפורש בפרק מב פסוק יג: ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל־פני הגזרה הנה ׀ לשכות הקדש אשר יאכלו־שם הכהנים אשר־קרובים לה’ קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש. וכן כתב רבינו במפורש לקמן (סע”א סק”ט) שאויר העשרים והלשכות בצפון ובדרום כולם קדושים ומביא פסוק זה, וצ”ע. .