צורת בית המקדש מז

"אֹרֶךְ הָאֻלָם" מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם "עֶשְׂרִים אַמָּה" (יחזקאל מ, מט) . "וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ" (יחזקאל מ, מח) . פֵּרוּשׁ: שָׁלֹשׁ אַמּוֹת סוֹתְמִין חֲלַל הַפֶּתַח מִכָּאן וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִכָּאן, נִשְׁאָר לְךָ י"ד אַמּוֹת חֲלַל הַפֶּתַח.

אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי, הָיָה הָאוּלָם פָּרוּץ בִּמְלֹא הָעֶשְׂרִים אַמָּה, כָּל אָרְכּוֹ, מִלִּפְנֵי רֹחַב הַהֵיכָל. שֶׁכֵּן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל הַצְּלָמִים (ע"ז מג.) בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם א אכסדרה = מקום מקורה, שלכל הפחות פרוץ לגמרי מצד אחד. דהיינו; שאין לו מחיצה רביעית. ואמרינן בגמ’ שאסור לעשות אכסדרה כדוגמת האולם, ראינו שהאולם פרוץ בצד מזרח. עפ”ז מתעוררת שאלה: מדוע נקרא פתחו של אולם בשם פתח, ולא בשם פרצה? שהרי פתח מתייחס לפתח בתוך קיר סגור. ומביא ע”ז דברי התוס’ שאעפ”כ נקרא פתח. ולכאורה אפשר לומר, שכיון שבהמשך לשני צדי האולם, נמשך קיר (עיין לקמן סימן נ), יש עליו שם פתח ג”כ. אבל מהוכחת התוס’ מפתח המשכן, נראה שיש לקרא פתח גם כשאין לו כותל. ועדיין צריך ביאור. , שֶׁהָאוּלָם הָיָה פָּרוּץ בִּמְלוֹאוֹ לְרוּחַ מִזְרָחִית ב ועיין לקמן סימן נ, הביא רבינו קושית התוס’, דהלא היו ד’ מחיצות באולם. . וְהָכִי נַמִּי אָמְרִינַן בְּלֹא יַחְפֹּר (בבא בתרא כה.) : עוֹלָם, לְאַכְסַדְרָה הוּא דוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסוֹבֶבֶת. וּמִכָּל מָקוֹם קָרִי לֵיהּ פֶּתַח הָאוּלָם בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד (כגון עירובין דף ב ועוד) , כְּמוֹ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה פָּרוּץ בִּמְלוֹאוֹ לְרוּחַ מִזְרָחִית וְקָרִי לֵיהּ פֶּתַח בַּפָּסוּק (שמות מ, ו) , עכ"ל. וְעַיֵּן בְּמַה שֶּׁאֶכְתֹּב בְּסִימָן נ' בעז"ה.

וְעֹבִי חוֹמַת הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר (יחזקאל מ, מח) "וַיָּמָד אֵל אֻלָם" פֵּרוּשׁ: מְזֻזוֹת הַחוֹפִים עֹבִי הַכֹּתֶל, "חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה".