צורת בית המקדש לב

"וְלִשְׁכָּה " בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה הַפְּנִימִית אֵצֶל הַשַּׁעַר הַזֶּה, "וּפִתְחָהּ" שֶׁל לִשְׁכָּה זוֹ אֶל כִּתְפוֹת הַשַּׁעַר, לְצַד הַשַּׁעַר, "שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה" (יחזקאל מ, לח) . וְיֵרָאֶה שֶׁזּוֹ הַלִּשְׁכָּה הִיא בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם.

וּמַה שֶּׁפִּתְחָהּ לְצַד הַשַּׁעַר וְלֹא עַל הֶחָצֵר וּלְצַד הַמִּזְבֵּחַ, יֵשׁ לוֹמַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה רוֹאִים לְתוֹכָהּ כְּשֶׁהִיא לִפְעָמִים מְטֻנֶּפֶת מֵרֶעִי וּמִדְּמֵי הַבְּהֵמוֹת הַנִּשְׁחָטִים וְנִפְשָׁטִים לְשָׁם. אִי נַמִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ וִדּוּי הַחוֹטְאִים הַמְּבִיאִים הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם לְשָׁם, דַּהֲרֵי כְּשֶׁסָּמְכוּ עֲלֵיהֶם הֵם מִתְוַדִּים (תוספתא מנחות פ"י ה"ג) , וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה (מנחות צג.) , וּמְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בַּשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁבַּשַּׁעַר שֶׁלְּשָׁם. וְדוֹמֶה לָזֶה כָּתְבוּ (שם לט) הָרַדַ"ק וְהרי"א ז"ל בְּטַעַם יִיחוּד רוּחַ אַחַת בָּעֲזָרָה לִשְׁחִיטַת [הָעוֹלָה א בדפו”ר אינו, אולם מוכח להמעיין שהוא ט”ס. שהרי כל עיקר כוונת הרד”ק ורי”א ז”ל לפרש טעם שצוותה תורה במקום אשר תשחט החטאת תשחט העולה, שהוא כדי שלא יהא ניכר מי הם החוטאים עיי”ש. עִם] הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם הַחוֹטְאִים.