צורת בית המקדש כו

סימנים כו–כז

"הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה", (יחזקאל מב, יב) תִּרְגֵּם יוֹנָתָן דּוּכַן לִיוָאֵי, וּלְשׁוֹן גְּדֶרֶת הֲגִינָה בִּנְיַן גֶּדֶר אֲבָנִים עָשׂוּי בְּמַעֲלוֹת, שֶׁהָיוּ נוֹגְנִים א וזהו לשון “הגינה” מלשון נגינה ועיין במצודות שם. וְשֹׁרְרִים עָלָיו הַלְוִיִּם, דֶּרֶךְ הַקָּדִים (שם) שֶׁהַדּוּכָן הוּא בַּמִּזְרָח, כְּדִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ה, יב) בְּפָרָשַׁת וַתִּשְׁלַם "וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרְרִים לְכֻלָּם לְאָסָף וְגוֹ' עוֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ" ב מתחלת הסימן עד כאן הוא העתק לשון רש”י שם. .

ובפ"ב דְּמִדּוֹת (מ"ו) א"ר אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁמִּשְׁנָתוֹ קַב וְנָקִי (גיטין סז.) מַעֲלָה הָיְתָה וּגְבוֹהָה אַמָּה וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ ג' מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. וְאִיתָא הָתָם (מדות שם) שֶׁהִיא בְרֹחַב ג היינו מרחק י”א אמה ממזרח העזרה, בסוף עזרת ישראל ובתחלת עזרת כהנים וכדלהלן. י"א אַמָּה מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, לְאֹרֶךְ הָעֲזָרָה מִצָּפוֹן לְדָרוֹם.

וְאֵלּוּ הי"א אַמּוֹת נִקְרְאוּ מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּאן וּלְהַלָּן עַד הַמִּזְבֵּחַ נִקְרְאוּ מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים (פ"ה מ"א) וְהוּא גַּם כֵּן י"א אַמּוֹת כְּדִתְנַן הָתָם (שָם) , נִמְצָא בֵּין הַכֹּל מִמִּזְרַח הָעֲזָרָה עַד הַמִּזְבֵּחַ כ"ב אַמָּה. וּתְנַן נַמִּי (פ"ג מ"ו) מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ כ"ב אַמָּה. לְפִי שֶׁכָּל הָעֲזָרָה הַהִיא שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי מִשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי עַד הָאוּלָם רַק ע"ו אַמָּה, וּבְאֶמְצָעָהּ ל"ב אַמָּה לַמִּזְבֵּחַ, יִשָּׁאֵר לְךָ לְכָל צַד כ"ב אַמָּה.

אֲבָל הֶחָצֵר הַזֶּה שֶׁבַּבַּיִת שֶׁל עָתִיד יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ הוּא מֵאָה אַמָּה לִפְנֵי הָאוּלָם, וּכְשֶׁתָּשִׂים הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶמְצָעוֹ יִשָּׁאֵר לְךָ ל"ד אַמָּה מֵהַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי וְלַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן ל"ד אַמָּה בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלָאוּלָם, כְּשֶׁנַּחְלוֹק אוֹתָן ל"ד אַמָּה שֶׁל מִזְרַח הַמִּזְבֵּחַ, חֶצְיָן לִדְרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל וְחֶצְיָן לִדְרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, יִהְיֶה כָּל אֶחָד רוֹחַב י"ז אַמָּה וּבֵינֵיהֶם הַדּוּכָן.

וּמַה שֶׁחָסֵר בְּכָאן דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים בְּאָרְכָּן מִמַּה שֶּׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁשָּׁם הָיוּ בְּאֹרֶךְ קל"ה וּבְבַיִת זֶה רַק ק', נִתּוֹסְפוּ בְרָחְבּוֹ, שֶׁשָּׁם עָלוּ י"א אַמָּה וְכָאן י"ז. וְכִמְעַט הוּא בְּכִפְלַיִם מִשֶּׁל בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁכְּשֶׁתִּקַּח ק' אַמָּה עַל י"א בְּכָאן, יִשָּׁאֵר לְךָ ו' אַמָּה עַל ק' אַמָּה. וּבְבַיִת שֵׁנִי קַח גַּם כֵּן ק' עַל י"א אַמָּה, יִשָּׁאֵר לְךָ ל"ה אַמָּה עַל י"א אַמָּה. וּכְשֶׁתַּחְתּוֹךְ הָרְצוּעָה שֶׁל ל"ה עַל י"א לְאַמָּה עַל אַמָּה, יַעֲלֶה בְּיָדֶךָ שפ"ה אַמָּה עַל אַמָּה, וְאִם תַּחְתֹּךְ רְצוּעָה שֶׁל מֵאָה עַל שֵׁשׁ, הִנֵּה הִנָּם שֵׁשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל אַמָּה.

וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרִי"א (יחזקאל מ, מז) וְז"ל וְהִנֵּה בְּבַיִת שֵׁנִי הָיְתָה אֹרֶךְ עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל קל"ה אַמּוֹת עַל רוֹחַב י"א, וְכָאן אָמַר שֶׁהָיָה מְרֻבָּע מֵאָה עַל מֵאָה ד וכן משמע דעת הרד”ק שם. , שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר נִמְרָץ, עכ"ל, דְּבָרָיו אֵלֶּה תְּמוּהִים בְּעֵינַי, כִּי מַה שֶּׁהוּא בְּכָאן ק' עַל ק' הוּא עִם עֶזְרַת כֹּהֲנִים וְהַמִּזְבֵּחַ וּמַה שֶׁבֵּינוֹ וְהָאוּלָם, וְכָל זֶה גַּם בְּבַיִת שֵׁנִי הָיָה קל"ה עַל ע"ו כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ.

וְאוּלָם נִרְאֶה שֶׁהָרַב ז"ל סוֹבֵר שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים עִם הַמִּזְבֵּחַ, הוּא לִפְנִים מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכֶּרֶת בְּכָאן, וְשֶׁכָּל ק' עַל ק' הוּא עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְאוֹתָהּ עֲזָרָה שֶׁל כֹּהֲנִים הִיא אַחֶרֶת ה ועיין באברבנאל וברד”ק בפי’ הפסוק ומעלות שמונה מעליו וגו’ (מ לא) שפירשו שהוא במקום שלוש המעלות שהיו בבית שני בין עזרת ישראל לעזרת כהנים שבבית שלישי יהיו שמונה ודו”ק. אלא שצ”ע מדבריהם בפי’ הפסוק שער החצר הפנימית וגו’ (מו א) שפירשו דקאי על השער בין עזרת כהנים לעזרת ישראל, ולפי הנ”ל לא מצינו שם שער. וצ”ע. , וְתִהְיֶה אוֹתָהּ עֲזָרָה הַנִּזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת מִזְבֵּחַ (יחזקאל מג, יג ואילך) , וְהִיא עֲזָרָה מַמָּשׁ, לֹא כְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל לְשָם, שֶׁכָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַב ו סיכום דעת הרי”א (והרד”ק): א) עזרת ישראל היא ממזרח חצר הפנימית במשך מאה אמה על מאה אמה. ב) עזרת כהנים אחרי שמונה מעלות מעזרת ישראל. ג) פירוש המקראות (מג יד יז) הוא שעזרת כהנים מתחלקת לשתי עזרות, המזרחית לפני המזבח, והמערבית בין האולם למזבח שהיא נקראת עזרה גדולה. ז"ל עַל "פָּסוּק (שם יד) "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת, וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה", שֶׁקָּרָא עֲזָרָה מְקוֹם מַעֲמַד הַכֹּהֲנִים כו', וּפֵרֵשׁ עֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא שֶׁמֵּהַמִּזְבֵּחַ וְלַמִּזְרָח, וְהִיא עֲזָרָה הַקְּטַנָּה, וַעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה הִיא מֵהַמִּזְבֵּחַ וְלָאוּלָם, וְהִיא עֶלְיוֹנָה לְפִי שִׁפּוּעַ הָהָר, וְהִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ בָּאֶמְצַע.

וְכֵן פֵּרֵשׁ (שם יז) "וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ" וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב, שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל עֶזְרַת כֹּהֲנִים, וְאָמַר שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב עַל אֵיזוֹ עֲזָרָה אוֹמֵר כָּךְ, אִם עַל הַגְּדוֹלָה אוֹ עַל הַקְּטַנָּה. הִנֵּה שֶׁלְּפִי דַּרְכּוֹ יַזְכִּיר הַכָּתוּב בְּכָאן מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּלְפִיכָךְ סוֹבֵר שֶׁהֶחָצֵר שֶׁהוּא ק' עַל ק' הוּא לִדְרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד.

אָמְנָם דִּבְרֵי רַשִׁ"י ז סיכום דעת רש”י ורבינו: א) החצר הפנימית היא מאה אמה על מאה אמה, ושטח זה כולל עזרת ישראל, ועזרת כהנים, המזבח, ובין האולם למזבח עד פתח ההיכל. ב) משך ל”ד אמות משער המזרח עד למזבח מתחלק לשתים, י”ז אמות המזרחיות הן עזרת ישראל, וי”ז המערביות עד למזבח נקרא עזרת כהנים. ג) פי’ המקראות (מג יד יז) מתפרשים עפ”י דברי הגמ’ על המזבח עצמו, שמקום הילוך הכהנים על הסובב ועל גג המזבח נקראים עזרות, עליונה ותחתונה. בְּפָרָשַׁת הַמִּזְבֵּחַ (שם יד) שֶׁהָעֲזָרוֹת הַנִּזְכָּרִים שָׁם הֵם יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ (וְסִבּוּבוֹ) [וְסוֹבֲבוֹ] (ראה סי' ל"ז ול"ט) , הֵן מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי הַתַּלְמוּד (מנחות צז: צח) כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם, וּמֵהֶם לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל ח בדעת הרי”א והרד”ק נראה ליישב, שפי’ העזרות אינו מפורש בתלמוד שם, רק שרש”י פירש עפ”י דברי חז”ל שם שמפרשים כל הענין שם במזבח. . וּמַה גַּם שֶׁאַף אִם יִהְיֶה כְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהָעֲזָרוֹת הַנִּזְכָּרִים שָׁם הֵם עֲזָרוֹת מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהֵם עַצְמָן מִכְּלָל זֶה הַמְּרֻבָּע שֶׁל ק' עַל ק' אַמָּה, אֶלָּא שֶׁבְּכָאן סָתַם וּכְלָלָם בְּיַחַד, וּלְקַמָּן פֵּרֵט אֵיכוּתָם.