צורת בית המקדש יג

סימנים יג–טז

"בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת" (יחזקאל מו, כב) פֵּרוּשׁ: שֶׁאֵינָן מְקוּרוֹת וְהֶעָשָׁן וְהַקִּטּוֹר עוֹלֶה מֵהֶם. וּפֵרֵשׁ הַר"ר שְׁמַעְיָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (פ"ב מ"ה) שֶׁבְּמַרְאֵה יְחֶזְקֵאל הָיוּ מַפְסִיקִין הַמִּרְפֶּסֶת א החצרות צריכות להיות בלתי מקורות – “קטורות”. על כן צריך לאמר שבבית שלעתיד יש מרפסת (כצוצטרא) סביבות חומת החצר החיצונה מבפנים, והיא נמשכת רק בין החצרות ולא מעליהן, שלא יהוו להן תקרה. , הִיא הָרִצְפָה הַמְהַלֶּכֶת סְבִיב כָּל הֶחָצֵר, עכ"ל.

אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם ... וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם וּמְבַשְּׁלוֹת עָשֹוּי מִתַּחַת וְגוֹ' (יחזקאל מו, כב - כג) . וְשׁוּרַת נִדְבָּךְ חוֹמַת אֲבָנִים בּוֹלֵט מִן הַחוֹמָה סָמוּךְ לָאָרֶץ, וּבָהּ נְקָבִים נְקָבִים מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרוֹת. וּמִתַּחַת הַטּוּר חָלָל לְהַסִּיק בּוֹ אוּר מִתַּחְתָּיו, וְהַקְּדֵרוֹת מִלְּמַעְלָה.

וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם (יחזקאל מו, כד) . חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁאֵינָם נִפְסָלִים בְּצֵאתָם חוּץ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם ב שהרי קדשי קדשים אסור להוציאם חוץ מהקלעים, שהוא עזרת ישראל (החצר הפנימית). שֶׁנִּתְיַחֵד לְבִשּׁוּלָם מָקוֹם מְיוּחָד לִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (ע"א) [ע] בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

וּבְמִדּוֹת (פ"ב מ"ה) שָׁנִינוּ, וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת? דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים שֶׁשָּׁם מְבַשְּׁלִין שַׁלְמֵיהֶן וּמְגַלְּחִין אֶת שַׂעֲרָם וּמַשְׁלִיכִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִים בָּעֵצִים. כָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אָמַר ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וְשֶׁמֶן, וְהִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָא.

וּמִלְּבַד אֵלּוּ הַחֲצֵרוֹת, הַנִּקְרָאוֹת לְשָׁכוֹת בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם בְּמִקְצוֹעֵי הָעֲזָרָה, הָיוּ עוֹד לְשָׁכוֹת בְּנוּיִים בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר הַזֶּה, וְהָיָה מִן הָרָאוּי לְסַדְּרָם הֵנָּה. וּלְפִי שֶׁתְּכוּנָתָן וְסֵדֶר עֲמִידָתָן, בִּלְתִּי מוּבָן מִבְּלִי קְדִימַת בִּנְיָנוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּכְלָל וּבִפְרָט, לָכֵן אֵחַרְנוּם וּכְתַבְנוּם כִּדְחָזִי בְּסִימָן ע"א.

גַּם שָׁם יִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן בְּאֵלּוּ הַחֲצֵרוֹת שֶׁהֵם בְּמִקְצוֹעַ הֶחָצֵר. שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּמִּקְצוֹעַ הַפְּנִימִית, וְלֹא בַּפִּנּוֹת מִבַּחוּץ כְּפִי מַה שֶּׁהֵבִין בַּעַל הַתְּמוּנָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּמַנְטוֹבָה ג משניות דפוס מנטובה שכ”ב בסוף מסכת מדות. אלא שהציור שם משונה מאד משום שצייר כל ארבע החצרות ממזרח לשער ניקנור. ועיין בפי’ הרא”ש מדות פ”ב מ”ה שכתב שהיו בחוץ. ובפי’ הר”מ קזיס שם, וחנה”ב לרמ”ח אות ט, ובחנה”ב לרמ”א שם כתב שיש דעות בזה. אולם בפשטות גם להרא”ש נראה שהיו בחוץ נגד המקצועות של עז”נ לצפון ולדרום. וכן משמע מהגהת הרש”ש על תויו”ט שם. ועיין תוי”ט כתב רבינו שהדפיסו התמונה שנית בוינציא שנת אשמ”ח. עַל צוּרַת בַּיִת שֵׁנִי שֶׁשָּׂם אוֹתָן מִבַּחוּץ. וְאֵין הַדָּבָר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּאוֹרֶךְ, עַיֵּן עָלָיו. וְעַל כֵּן שַׂמְנוּם אֲנַחְנוּ בַּתְּמוּנָה הַהִיא שֶׁהִדְפַּסְנוּ עַל צוּרַת זֶה הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן הַמְקֻוֶּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שְׁתַּיִם מֵהַחֲצֵרוֹת בִּשְׁתֵּי מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר לִפְנִים בְּמִזְרָחוֹ, וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב לִפְנִים. וְנִשְׁתַּנּוּ מִשֶּׁל בַּיִת שֵׁנִי בַּעֲמִידַת אֵלּוּ הַמַּעֲרָבִים, כֵּיוָן שֶׁהָעֲזָרָה הַחִיצוֹנָה שֶׁבְּבַיִת זֶה הִיא מְסַבֶּבֶת כָּל ד עיין בסימן הבא. הַבִּנְיָן וְכָל הַהֵיכָל.