תבואות השדה חלק א שב

שלום ורב עונג לרבי' אהו' אחי הרבני המופלג החרוץ ידיו רב לו בפלפול וסבר' כש"ת מוה' צבי נ"י בשבת תחכמוני בישוב אבער ריבנישצע יע"א. מכתבך הגיעני בעת אשר לא הייתי במזג השוה בבריאת גופי והנחתיו תוך הכתבים ואינו זוכר כל הפלפול אשר כתבתי רק נזכרתי כי שאלת אותי לברר לך עפ"י הדין במקום שנהגו שישראל עולה במקום כהן אעפ"י שיש כהן בביהכנ"ס, לפי שמוכרי' המצוו' ועתה נפשך בשאלתך אם מותר גם ללוי לקרות במקום כהן אם יש כהן בביהכנ"ס:

הנה כל עיקר המנהג הי' בטעות לע"ד כי הוא נבנה על מ"ש המג"א בסי' קל"ו בשם הלבוש דבמקום שמוכרי' המצוה יכולי' לקרות למי שירצה ומזה נסתעף המנהג באותן מקומות שאין קורין לכהן ראשון אמנם לי נראה דאין כוונ' הלבוש כלל לומר דבמקום שמוכרים המצו' יכולי' לבטל מלקרות כהן ראשון דנפקא לן מקרא דוקדשתו ולדעת כמה פוסקים הי' מ"ע מה"ת עי' מס' גיטין נ"ט ע"ב וברא"ש וברי"ף שם רק הלבוש קאי על מה דאיתא שם ס' ע"א אחריה' מי קוראי' ת"ח הממוני' פרנסי' על הצבור דזהו פשיטא דלא הוי מה"ת כלל ואפי' אסמכתא בעלמא לא הוי ע"ז כתב הלבוש דמקו' שמוכרי' המצוה יכולי' לקרו' לכל מי שירצה, אבל לבטל מ"ע דוקדשתו ולפי' לדעת הרמב"ם דהי' רק אסמכתא בעלמא עי' פ"ד מהל' כלי המקדש הל' ב' זה לא שמעני והמעיי' בלבוש בפנים יראה להדי' שכוונ' הלבוש הי' כמ"ש ושוב ראיתי בשו"ת חתס"ו לאו"ח סי' כ"ד וכ"ה כתב ג"כ כדברי והעלה שם דהקהל אין יכולת בידם לתקן שלא יקרא כהן רק אם התקנ' נעשי' מרצון הכהנים ופי' בשו"ת כתב סוט' לאו"ח סי' ל"ו ועי' שו"ת מהרי"ק שורש ט':

והנה מאחר שכל המנהג שלא לקרו' כהן ראשון הי' בטעות אנן מה נענו אבתרי' לברר עפ"י הדין אם גם לוי מותר לקרו' ראשון במקום שיש כהן, הנה הא וודאי אמת כאשר כתבת כיון שגם לוים מועטי' הם א"כ לא יהי' ריוח כ"כ לקופ' הקהל במה שהלוים יכולים לקנות כהן, אמנם נראה לי להביא ראיה דלקרו' לוי במקום כהן וודאי אין נכון. דהנה במס' גיטין נ"ט ע"ב איתא בגמרא מה"מ אמר ר' מתנה דאמר קרא וכו' אלא כהן בריש' והדר לוי ואח"כ הביא הגמ' ברית' דתנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו וכו' ונראה דהנ"מ בין הני תרי ילפותי הי' כך דהנה אי ילפינן מקרא כהן בריש' והדר לוי א"כ מצינו בקרא סדר מעלה גם ללוי, וא"כ אפי' אם הכהן מוחל יכול הלוי לומר אנו איני מוחל מעלתי, וכיון שאין לוי יכול לקרות אחר ישראל אקרא אני ראשון, אמנם אי ילפינן מוקדשתו א"כ אין ללוי שום מעלה כלל והא דאין קורי' ישראל אחר הכהן מידי היי ג"כ משום חשיבו' הכהן להראות שהקדמנו אותו אפי' ללוי אע"ג שגם הוא שבט הנבחר וכל חשיבות הלוי הי' רק להגדיל חשיבות הכהן:

והנה כיון שכל הפוסקים לא הביאו כך דרשא דוקדשתו א"כ אין ללוי שום מעלה וחשיבו' בפני עצמו והא דקורא אחר הכהן מיד הי' רק להראות ביתר שאת מעלת הכהן. והנה א"כ אם יקראו לוי במקום כהן. והכהן מחל על כבודו או מרצונו או מחמת תקנ' הקהל הרי נותנים לטפל שהו' הלוי יותר מעלה מהעיקר שהי' הכהן. וכלל גדול השרישו לנו בעלי התלמוד שלא מצינו טפל חמור מן העוקר. ואפי' לענין פדית קדשי' תמימי' אמרי' הך מילתא שלא יהי' טפל חמור עי' מס' בכורות י"ד ע"ב עי' בר"מ פ"א מהלכ' איסורי המזבח הלכה י"א ואע"ג דאסור לפדות קדשי' תמימי' מ"מ משום שלא יהא טפל חמור מן העיקר אמרינן דפודי' מכ"ש הכא וודאי אמרי' דאין לקרות לוי קודם שלא יהא טפל חמור ועי' עוד מס' זבחי' מ"ח ע"ב ס"ג ע"א מס' מנחות צ"א ע"ב דאמרי' בכ"מ שלא יהא טפל חמור מן העיקר:

עוד מצאתי כדמות ראי' דאין לקרו' ללוי קודם אפי' במקום שקורין ישראל קודם ממ"ש באו"ח סי' קל"ה סעי' ה' אם הכהן קורא שמע אין רשאי להפסיק וקוראי' ישראל במקומו. ולכאורה קשה אמאי לא כתב דיקראו ללוי א"ו צריך לומר דאם יקראו ישראל קודם אין כ"כ פגם לכהן דידעו מאיזה טעם לא קראו אותו. משא"כ אם אני קורא ללוי קודם כיון דכבר נחתינן לסדר המעלות יהי' לו פגם יותר דחשיבות הלוי ישאר במקומו וחשיבו' הכהן שהי' יותר חשוב. נגרע ממנו לכך כתב המחבר דקורא ישראל:

וא"כ בנ"ד לו יהיבנ' להי' טעותיהו ונאמר דהכהן מסתמא מוחל שלא לגרע הכנס' הקהל. אמרי' דאני מוחל רק לישראלי' שהם רוב הקהל משא"כ ללוים שהם עפ"י הרוב ג"כ יחידי' כמו הכהני' לא מקלו להם ובפרט דיכול לומר דבכה"ג לקרו' לוי א"כ נראה כמי שנחתינ' לסדר המעלות בוודאי איכא פגם טובא לכהנים שהם חשובי' יותר ובפרט עפ"י מ"ש שלא יהא טפל חמור מן העיקר ודוק ואין להאריך יותר בדבר אשר גם עיקר המנהג הי' שלא עפ"י דין. והבו דלא להוסיף עליה כי מראיה וסברא נראה דללוי וודאי אין לקרו' קודם והנלע"ד כתבתי:

פה האנשוויטץ א' לסדר "ברית כהונת עולם" ט"ו תמוז תרח"ם לפ"ק.