שו"ת הרשב"א חלק ז תסד

שותפין שהיה להם חוב אצל גוי אלם ועמד אחד ופייסו ופרע לו חלקו ואמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו כדתניא בפרק הגוזל בתרא שיירא שהיתה הולכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהם והציל הציל לאמצע. ואם אמר לעצמי אני מציל זכה לעצמו ואוקמה רמי בר חמא בשותפין לא אמר לעצמי אני מציל מפליג פליג אמר לא פליג. והילכך הכא נמי אם קבל הפרעון בפני עדים ואמר לעצמי אני מציל זכה לעצמו. ואם קבלו בינו לבינו נאמן לומר לעצמי הצלתי מגו דאי בעי אמר לא קבלתי כלום: