שו"ת הרשב"א חלק ז תלד

להלוות לעוברין במזיד שמעתי מרבותי שאסור אם אינו משומד דשביק התירה ואכיל איסורא דאז הוא מותר אבל במשומד לתיאבון רבית שלו אסור עד כאן לשון רש"י ז"ל. וזה מלשון הרי"ף ז"ל. הא דאמרינן דחשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל היינו דוקא שבשעה שמסר לו לא היה כבר חשוד. אבל אם היה כבר חשוד לא יהי' שכנגדו נשבע ונוטל שאם כן לא שבקת חיי לחשודין דיבוא אדם שאינו הגון וימסור לאדם חשוד חמשה דינרין וישאל לו חמשה ליטרין והשבועה תהא מוטלת עליו וכן הוכיחו בפירקא קמא דבבא מציעה: