שו"ת הרשב"א חלק ה רעג
Teshuvot haRashba part V 273 · שו"ת הרשב"א חלק ה · free full Hebrew text
Open in the reader →שאלת: הקהל שכרו לראובן לדרוש להם ברבים, ופסקו לתת לו מנה בכל שנה ושנה, והממונים על צרכי הקהל עשו לו שטר הודאה. לאחר זמן, שהיו חייבים לו ג' מנים מן הזמן שעבר, ושיפרע לו הנאמנים שיעמדו שנה הבאה, עם אותם ג' מנים. ועתה הוציא ראובן שטרו, ותובע הג' מנים. ועוד תובע מנה אחר על פה, משכירותו. ויש מן הנאמנים טוענין: שנפרע. ורוצים להביא עדים מאנשי העיר. וראובן טוען: דאין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר. הודיענו: הדין עם מי?
תשובה: שורת הדין הוא, דאין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר, לא לחיוב ולא לפטור, דנוגעין בעדותם הם, אלא א"כ פרעו אותם העדים חלקם. וכדאמרי' בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף מג ע"א): ולסתלקו בתרי מינייהו, ולדיינוה. וכן, שלא יהא להם קרובים פסולין להם לעדות. אלא שאני רואה לכל צורכי צבור וצבור, בכל מקום, בכל ענייניהם נוהגין לדון ע"י אנשי אותה העיר. שאם לא כן, לא מוצאין ידיהם ורגליהם לכל צרכיהם. ועוד, שאף ראובן זה אינו בא מן הדומה, אלא בשטר שעדיו הם מאנשי אותה העיר. וא"כ חזרו, הוא והנאמנים שוים הם 1 עיין מ"ש ר' המחבר לעיל סי' קפ"ג, ומ"ש שם בהג"ה, ועיין עוד לעיל בסי' ר"ן, ולקמן בסי' רפ"א.