שו"ת הרשב"א חלק ה קפד

ומה שאמרת, בתקנה שחותמים מבני העיר כמנהג העיר, ועבר אחד מבני העיר עליה. והברורים רוצים לענוש אותו העובר כפי התקנה. היש יכולת ביד העובר לומר: דאין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר, החתומים בה, לפי שהעדים החתומים באותה תקנה, נהנין באותה תקנה.

תשובה: הדבר ברור הוא בעיני, דאין בדבריו כלום. שאם אי אתה אומר כן, לא הנחת תקנה וגדר לכל הקהלות, שכן נהגו, ומנהגן של ישראל תורה היא. ולא עוד, אלא ששורת הדין כך. דלא גרע (ממ"ש בסנהדרין דף כד): נאמן עלי אבא, ונאמן עלי אביך. וכבר הסכימו כל הקהל, להאמין עליהם כל העדים החתומים, בכל התקנות שיתקנו, בין מגדרים ובין במסין ותשחורת, ואין צריך כל יחיד לקבל עליו בכל פעם ופעם, אלא מן הסתם הם מקבלין כך. שאם כן, אין להם תקנה בכל ענייניהם, ולא היה אחד מן הקהלות שערער על דבר זה מעולם 1 עיין לר' המחבר בח"א סי' תר"פ, וסי' חתי"א, ובקטנות סימן רס"ג. ועיין למרן הב"י בח"מ סי' ל"ז סעיף ט"ו, ובהרב כנה"ג שם, בח"א בהגב"י מאות כ"ט ואילך, ובח"ב בהגב"י אות ג' יע"ש ודו"ק. ועיין עוד לקמן, סימן ר"ן וסימן ער"ב [רע"ב] וסימן רפ"ה יע"ש.