שו"ת הרשב"א חלק ד לג

עוד שאלת: ראובן לוה מנה משמעון בשטר. ולא כתבו בשטר: ע"מ שלא תשמיטנו בשביעית. וראובן הלוה, ממקום שנהגו לכתוב. אבל שמעון המלוה, ממקום שלא נהגו לכתוב מתחלה, אלא עתה מקרוב. מי נאמן לומר לבע"ח: פרוזבול היה לי ואבד, או לא?

תשובה: כיון שנהגו אפי' מקרוב במקומו של שמעון המלוה, נאמן הוא לומר: תנאי היה ביני לבינו שלא אשמיטנו בשביעית. דאף זה, כיון שנהגו לכתוב, והוגד להם שהשביעית משמטת בזמן הזה, אף על פי שמזמן ראשון לא ידעו, השתא מיהא ידעו. ולא שביק היתירא, ואכיל איסור'.