שו"ת הרשב"א חלק ד רכ
Teshuvot haRashba part IV 220 · שו"ת הרשב"א חלק ד · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד בפ' כיצד (י"ח ע"א). ואי אמרת יש זיקה, הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו, בזיקה. הקשה לי אחד מחברי: אמאי לא שני ליה, דאתיא כמאן דאמר אין זיקה.
תשובה: אף אנו רגילין להקשותה. ומפרשי' אנו, דמשום דהיא סתם מתני', פריך ליה מינה, לומר דסתם מתני' דלא כוותי'. וקי"ל כסתם מתני'. וכי מותבי' נמי מברייתא, דשני אחים בעולם אחד, ומת אחד מהם בלא ולד, היינו נמי משום דברייתא פירושא דמתני' היא, וכאילו אותבי' ממתני' גופה. ופריך 1 ופריק, וכ"ה בחידושים. דברייתא ר"מ קתני לה. ואי מתני' ר"מ, לא קי"ל כוותי', דיחידאה הוא. כך אנו רגילין לפרש. ואפשר נמי דאיתא למאי דקא מפרש בה מרנא.