שו"ת הרשב"א חלק ד קעח

מה ששאלת: על מה סמכו בארצכם על כוס של יין ששתה ממנו כותי, לתת ממנו לכותי אחר, דהא נעשה יין נסך, ואסור בהנאה?

תשובה: מגע כותי אפילו בפיו, עושה יין נסך, ואיני יודע על מה סומכין. אלא שמקילין בדבר זה, ושלא מן הדין. והראוי, דאפילו על שיורי כוסות (אסורין). [יש לאסור] בהנאה, ואפילו ליתן לפני התרנגולים. וכדגרסינן במס' ביצה פרק י"ט שחל להיות בערב שבת (דף כא:). אמר שמואל: מזמנין את הכותי בשבת, ואין מזמנין את הכותי ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו. רב אחא בר יעקב אמר: אפי' בשבת נמי, משום שיורי כוסות. כלומר: ויטלטל בשבת את הכוס, שיש בו אותן שיורין שאינם ראויים לטלטל, לפי שאינם חשובים כלום. ואקשינן: אי הכי, דידן נמי? כלומר: לא יטלטלו אותם בשבת. ופריק: דידן חזו לתרנגולים. ואקשי': דידהו נמי חזי? ופרקי': דידהו איסורי הנאה נינהו.