שו"ת הרשב"א חלק ד קסז

סרקוסטה.

שאלת: אלמנה שבאה לפסוק לה מזונות, ונשבעה בב"ד שלא נטלה משל בעלה, אלא מנה. וכתבו לה ב"ד מעשה ב"ד ע"ז, ונתנוה לה. ולאחר זמן, נודע לאפוטרופוס היתומים, ותבעו ממנה שתוציא אותו מעשה ב"ד, כדי שלא תכפור למחר באותו מנה שהודית שנטלה, ותבא לאחר זמן לגבות כל כתובתה. אם תתחייב היא לעשות כן, אם לאו?

תשובה: אם אותו ב"ד זכורין בהודאתה, יכתבו ב"ד ביד היתומים. ואם לאו, תוציא האלמנה מעשה ב"ד שבידה, כמ"ש האפוטרופוס. או תכתוב שובר, כדרך שאמרו במי שפרע מקצת חובו, דתנן בפ' ג"פ (דף קט:): מי שפרע מקצת חובו, רבי יהודה אומר: יחליף, ר"י אומר: יכתוב שובר.