תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן סז

שאלה ראובן נתן דירה לשמעון בעלייה שלו וכתב לו מחמת שרציתי ונתתי לפלוני בקנין גמור להיות משתמש ודר בכל אותה עליה שבביתי שמצרניו כך וכך באחריות עליו, ועכשיו בא ראובן ונתרעם על שמעון ומבקש לסלקו מחמת שלא הקנה לו גוף הקרקע וכאותה שאמרו ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לדירה. טען שמעון הרי קבלת אחריות על הדירה. השיב ראובן אחרי שהמתנה אינה כלום גם האחריות אינו כלום כי לא קבלתי אחריות אלא על הדירה והרי היא בטלה:

תשובה אם אין בשטר אלא לשון זה בלבד שכתבת הדין עם ראובן שאין כאן אלא דירה באחריות והדירה אינה כלום ועוד שהאחריות לגבי הנותן בעצמו לא מעלה ולא מוריד שאין אחריות אלא מחמת העוררין מחמת גזילה או מחמת שעבודים שקדמו אבל לגבי הנותן בעצמו שבא לבטל מתנתו לא מעלה ולא מוריד. וכן אם אין בו קניין אלא כמו שאמרת שקדם הקניין לנתינת הדירה שכל שאמר קנו ממני שאני נותן לדירה בביתי יש לומר שאין הקניין אלא על הדירה בלבד לא על גופו של קרקע אבל אם אמר הריני נותן לשמעון דירה בעלייה שלי או שנתתי לו להיות משתמש בעלייה שלי וקנינו ממנו הרי זה קנה העלייה לדירה שהקניין ענין חזק וכשבא אחר מה שאמר לא דירה בלבד נתן אלא מגופו של קרקע קנו מידו וכאותה שאמרו בפרק הכותב (כתובות דף פ״ג) האומר דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות ממנה לא אמר כלום. ואסיקנא התם דאם קנו מידו מגופו של קרקע קנו מידו וכן אמר פרק חז״ה (דף מ״ג) גבי שותפים מעידים זה על זה ואקשי והא נוגעים בעדותם הן ופריק בכותב דין ודברים אין לי על שדה זו, ולולא שאני סבור שאין העדים יודעין דין זה הייתי אומר שאפילו אם חזרו בסוף השטר וקנינו לפלוני על מה דכתוב ומפורש לעיל שאף זה יועיל לקנות גופו של קרקע לדירה שבחזרת הקניין שכתבו בסוף קנה דקניין שכתבו בסוף ליפות כחו כתבוהו שלא כתבו הקניין שתי פעמים בכדי. וכאותה ששנינו פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל״ו) גבי כותב לבניו לאחר מותו צריך לכתוב לו מהיום ולאחר מיתה ואיבעיא להו קנו מידו מאי ואמרו פעמים צריך ופעמים אינו צריך אקנייה וקנינא מיניה לא צריך קנינא מיניה ואקנייה צריך, אלמא שני קניינים אינו בכדי אלא ליפות כח ולתקן העניין אלא כשאמרו קנינא מיניה ואקנייה אינו אלא קניין אחד ופרושי קא מפרשי קנינא מיניה היאך שהרי הקנה לו, אלא ששם הקשה ומי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי דבי רב ידעי שיילי לספרי דבי רב וידעי דאלמא כל שאין יודעין אין אנו דנים הזכרת שני קניינים אלא בפירוש בעלמא שמפרש היאך היה ועם כל זה אני סובר לומר שיועיל דכל שחוזר ואומר וקנינא או אקנייה הזכרת שני קניינים לעולם ליפוי כח. וכן בכל השטרות. וכן נראה מלשון השטרות שכתב רשב״ם ז״ל וז״ל אקנייה וקנינא מיניה לא צריך זהו שכותבין בכל שטר שכתוב בו קניין שני קניינים אחד בתחלת השטר וכך אמר לנו הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו עלי והיינו אקנייה שהקנה לעדים בקנין סודר לזכות בו למקבל מתנה ואמר בסוף השטר וקנינא מפלוני לפלוני מאי דכתיב ומפרש לעיל עכ״ל, דאלמא בכל שטרות דעלמא דנין כן וזה יותר קרוב בעיני. ועוד שהרי החזיק שמעון בבתים ודר בהם בפני ראובן ולא ערער עליו וכיון שכן אפשר לומר שהודה שמגופו של קרקע קנו מידו וכאילו נתן לו גוף לדירה ותדע לך שהרי רב יוסף נחלק שם ואמר דמדין ודברים קנו מידו ואפ״ה אמר אביי מסתברא מלתיה דרב יוסף בעורר אבל בעומד מגופו של קרקע קנו מידו דאלמא לכ״ע כל שלא ערער עליו שלא ירד לשדה אלא שהניחו לירד ולעמוד בו הרי זה כמודה דגופו של קרקע הקנה לו בקנין. וזה נראה לי נכון: