תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן נז

שאלה אלמנה שיש לה כתובה על נכסי בעלה ונתפשרה עם יורשי בעלה שנתנו לה שלש מאות דינרים לכתובה למזונותיה ופרנסה בכל שנה ושנה ושיעבדו לה עצמה ונכסיהם על כך ועוד יחדו לה אלפים דינרים בתיבה מיוחדת ומפתח בידה ומפתח אחר ביד אחד מן היורשים שאם לא יתנו לה אותו סך בכל שנה ושנה שתוכל היא לקחת מאותה תיבה כל מה שיחסרו לה מאותו סך ונתנה כתובתה ביד שליש על תנאים אלו ושאין השליש רשאי ליתן לה שטר כתובתה אלא אם כן יכלו כל האלפים דינר ושלא ישלימו לה אותו סך בכל שנה אבל אם יכלה כל אותו ממון המיוחד ולא יתנו לה אותו הסך יוציא לה השטר הכתובה לגבות מנכסי הבעל אותו סך הנזכר אבל אין בכתב השלישות שתוכל לגבות בה כלום לעולם, ועכשיו יצאו בעלי חוב על הבעל והיא מעכבת עליהם מחמת הקדמת שיעבוד כתובה, והם אומרים כבר ייחדו לך ממון ועוד חייבו עצמם היורשין. הדין עם מי ואם שמא יגבו אלו אם הם חייבים לה מדין מזיק שיעבוד של חבירו:

תשובה אם נכסי מיתנא מרובין שיספיקו עכשיו לכתובת האלמנה ולבעל חוב אפילו לא נתפשרה עם היורשים אין האלמנה יכולה לעכב ביד הבעל חוב מלגבות חובו אלא אומר לה אם תרצה לגבות כתובתיך גבי ואף אנו נגבה מן המותר ואם אמרה איני רוצה לגבות כתובתי עכשיו אלא רוצה אני ליזון וכמאן דתני אלמנה נזונית ואין שיעור למזונות דאין להם קצבה אין בטענתה כלום שאם אתה אומר כן כל מי שיש לו אשה ואפילו אין לכתובתה אלא מנה ויש לו מאה מנה ויש עליו מלוה לא יגבה חוב מנכסיו כלום שכבר הוא משועבד למזונות ופרנסה של אשתו ופרנסה ומזונות של אשה כתובים עכשיו אפילו אצל משועבדים שהכל נהגו לקנות מידו וחזרו הנשים כבת אשתו כשקנו מידם אם כן פטרנו אותה מכל חוב אם בעל אשה הוא ואינו. ותדע לך דבעל יכול למכור נכסיו ואין האשה יכולה לעכב לא מחמת שיעבוד פרנסה ולא מחמת שעבוד כתובה כדאמר בעל אי בעי לזבוני מי לא מזבין וכן ב״ח מוקדם אינו יכול לעכב ביד בעל חוב מאוחר לגבות חובו עכשיו כל זמן שגבייתו קודם לזמן גביות הבעל חוב המוקדם ואפילו בעשאו אפותיקי לאשה בלבד אמרו גובה ממנו ואף אמרו כמה מגדולי המורים שאינה יכולה לבטל המקח עכשיו אלא לכשתביא כתובתה כדי שלא תחזור על בתי דינין לחפש לגבות מנכסים אחרים וכל שכן שנתפשרה עם היורשים מכתובתה שלא לגבות בה עכשיו ולא לעולם כל זמן שנותנין לה אותו סך או שיספיקו לה אותו ממון המיוחד להם תחת ידה ואפילו לא יספיק מכל מקום עדיין לא הגיע זמנה וכל שלא הגיע זמנה אינה יכולה לעכב וכמו שכתבתי ואפילו כשיגיע זמנה ר״ל שיכלה אותו ממון המיוחד אינה גובה כל כתובתה אלא בית דין שמין לה כמה שוה כתובתה לפי מה שנתפשרה עם היורשים. כך דעתי נוטה וכל שכן שלא כתב השליש שיוציא לה כתובה לגבות בה לעולם ולא עוד אלא שעדיין צריך עיון אם יכולה לעכב כיון ששעבדו לה היורשין נכסיהן שהרי יש לה שעבוד ממקום אחר לגבות ממנו ובין זה ובין זה תגבה היא ובעל חוב את חובם: