תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רלז

שאלה אם מניח אדם תפילין בחוה״מ או לא:

תשובה כבר ראיתי י״א שחייב להניח תפילין מפני שאמרו שכותב תפילין לעצמו ולולי שהוא מניח איך כותב שהרי הוא שלא לצורך המועד וזה כדעת קצת רבותינו נ״נ אבל בתוספות אמרו שאינו מניח שהרי הוציא הכתוב כל הימים שהם עצמם אות כשבתות וי״ט וח״ה נמי הוא עצמו אות שהרי הוא אסור במלאכה ואע״פ שמותר במלאכת האבד כיון שאין מותר כחול אות הוא שהרי אף יו״ט מותר במלאכת אוכל נפש ובדבר השוה לכל נפש ולזה דעתי נוטה וכן אני נוהג. אבל הרב בעל התרומות ז״ל כתב דמניח מדתנן כותב תפילין בח״ה לעצמו ולאחרים בטובת הנאה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מערים אדם ומוכר את שלו וכותב תפילין לעצמו ר׳ יוסי אומר כותב כדרכו כדי פרנסתו. ועם כל זה זו המשנה אינה ראיה שהרי רבי מאיר ורבי יוסי ור׳ יהודה לטעמייהו דסברי דאפילו שבת ויו״ט הוי זמן תפילין דתניא בפ״י דעירובין (צ״ו:) המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בד״א בישנות אבל בחדשות אסור ומוכח התם מדקתני אשה אלמא דקסבר תפילין לאו זמן גרמה נינהו אלמא בין שבת בין לילה זמן תפילין הוא אבל אנו דקי״ל דשבת ויו״ט לאו זמן תפילין מנ״ל דמותר להניחן בחוה״מ דהא מהא מתניתין ליכא ראיה דרבי מאיר ורבי יהודה היא. והביא ראיה הרב ז״ל בעל התרומה מן הירושלמי דגרסינן התם ההוא גברא דאוביד ליה תפלוי אתא לקמיה דרב חננאל שלחיה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה הב לי דידך וכתוב אחרים לעצמך אמר ליה רבה זיל כתוב ליה מתניתין פליגא על רבה כותב אדם תפילין לעצמו הא לאחר לא תפתר בכותב להניח ומסתמא רבה בר בר חנה ס״ל דשבתות וי״ט לאו זמן תפילין נינהו ואפ״ה שלא לכתוב בחוה״מ תפילין בלא צורך פרנסה א״כ לפי סברא זו מותר להניח תפילין בחוה״מ. אמנם אין אני נוהג כן דס״ל דחוה״מ הוא עצמו אות שהרי אסור בעשיית מלאכה: