תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קצד

שאלה למה תקנו ברכת ענט״י בשחרית שברכה זו לא נתקנה אלא על הפת בשעת סעודה:

תשובה איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחרית ענט״י ומקפידים בה בכל תנאי הנטילה בשעת סעודה ואני לא מצאתי בשום מקום דבר ברור שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית דאי משום שבתא ובת מלך די ברחיצה ואי משום תפלה וק״ש די או ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות וכדאמר מידי ארחץ במים כתיב בנקיון כתיב בכל דבר דמנקי וגם בברכות רב לייט אמאן דמהדר אמיא בעדן צלותא, אלא שיש לי קצת דמדומי ראיה לחיוב הנטילה בכלי בשחר ממה דאמר פרק כל הבשר אמר רב נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו כלומר מתנה שתעלה אותה נטילה אפילו לסעודה ואילו לאכילה נטילה בעינן ומדקאמר נוטל ידיו שחרית משמע דה״ק באותה נטילה כשנוטל אדם ידיו שחרית יכול להתנות שתעלה לכל היום ואפילו לאכילה, ועוד אמר פרק היה קורא א״ר יוחנן הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק״ש זו היא קבלת עול מלכות שמים שלימה מדקאמר נוטל ידיו ולא קאמר רוחץ ידיו כמו שאמר בערב רוחץ פניו ידיו ורגליו משמע לכאורה שצריך בבקר ליטול ידיו בכלי. ואם תשאל מ״ש תפלת השחר מתפלת המנחה וערבית, י״ל לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך וצריכים אנו להודות לו ית׳ על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן הברכות שאנו מברכים בכל בקר ובקר ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו ומשכשך ידיו בתוך כלי בין בשחר בין בשעת אכילה וש״ד וכן נמי מדאמר בכיור ורחצו ממנו ולא בתוכו ש״מ הכא הוא דכתיב ממנו הא בעלמא אפילו בתוכו ש״ד וכאן וכאן מברך ענט״י: